יום שבת, 26 בנובמבר 2011

סיכום השבוע החולף (20 לנובמבר - 25 לנובמבר 2011)

השבוע החולף היה שבוע מתיש במיוחד.

ביום שני לאחר כל הצבעות האי האמון האינסופיות והמייגעות, ניגשנו להצבעות על החוק למינוי שופטים וחוק לשון הרע. חוקים אלו נידונים כבר שבועות בתקשורת תוך כדי דחיקה לצד של כל דבר אחר, גם אם משמעותי.
ברצוני לחדד מספר נושאים בקשר למינוי שופטים שלא קיבלו את תשומת הלב הראויה בתוך כל הסערה התקשורתית הזו. לדעתי ישנה התעסקות רבה מדי עם ההבט הטכני של בחירת השופטים, ופחות מייחסים חשיבות לקריטריונים על פיהם נבחר שופט במדינת ישראל - מהי השכלתו? מהו נסיונו ומה המוניטין המקצועי והאנושי שלו. דברים אלו דאגתי לומר בכנס "הצלת הדמוקרטיה" בראשות חברי למפלגה יואל חסון, בו השתתפו שופטי העליון בדימוס דליה דורנר ואליהו מצא ואנשי אקדמיה מכובדים. בכנס נכחו ח"כים מקדימה (כולל ציפי לבני) ושני ח"כים מהליכוד. כמו שאומרים - כוונות לחוד ומציאות לחוד. היכן היו הח"כים של מפלגות השמאל, להם כה יקרה הדמוקרטיה?

ביום שלישי השתתפתי בכנס לזכרו של נח פלוג ז"ל, שהיה ראש ארגון הגג של ניצולי השואה במדינת ישראל. פלוג היה אדם גדול שעשה הרבה מאוד למען ניצולי השואה. בכנס השתתף יו"ר הכנסת רובי ריבלין והרב הראשי לשעבר ויו"ר יד ושם כיום, הרב ישראל מאיר לאו. הכנס אורגן על ידי השדולה למען ניצולי השואה בראשות זאב בילסקי וזבולון אורלב. עבורי, פלוג היה בין הראשונים שהבינו את הקשיים המיוחדים של ניצולי ופליטי השואה שהגיעו מברה"מ. הוא זה שקיבל את ההחלטה ההיסטורית להרחיב את הפיצויים שמשלמת קרן שוויצרית הומניטרית לא רק לניצולי שואה, אלא גם לפליטי שואה (אנשים שברחו משטחים שנכבשו על ידי הנאצים ואיבדו את יקיריהם ואת רכושם).
נח פלוג ז"ל












בכנס ביקשתי מהנוכחים לא לשכוח שמאחורי כל ניצול שואה עומדים חסידי אומות עולם מארצות שונות. בהקשר זה, פלוג תמיד תמך ברעיון שלי וגם בחוק שלי לכינון יום מיוחד לזכר חסידי אומות העולם. הזכרתי לנוכחים שהשנה מציינים מאה שנים להולדתו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג, שהציל מאות אלפי יהודים הונגרים. קיבלתי תמיכה מלאה ואת ברכת הדרך של הרב לאו לקיום יום זכרון שיקבע בתאריך 4 באוגוסט 2012, יום הולדתו של ולנברג.

השבוע נחתם בישיבה סגורה של סיעת קדימה שעסקה בדוח מבקר המדינה שביקר בחריפות את קדימה על אי-סדרים כספיים והטיל קנס של יותר מ- 500 אלף שקל על המפלגה. החקירה מסועפת ועדיין נמשכת במשטרת ישראל.
לאחר דבריהם של שאול מופז ואבי דיכטר, שתקפו בחריפות את לבני, אני אמרתי שהכשלון הוא של כל חברי הסיעה, שעל פי התקנון של קדימה מהווים הדירקטוריון של המפלגה. מודל הניהול הזה כשל, ולכן הצליחו לגנוב מיליונים מתחת לאף של כל המפלגה. הסיבה הראשית לכך, לעניות דעתי, היא שלצערי אנשים במפלגה לא הפנימו שהמפלגה קיבלה "ירושה" מאוד בעייתית מתקופת אולמרט, אשר כוללת בין היתר את גזבר המפלגה איציק חדד, שנחקר כעת בחשד לגניבת מיליונים, העברת כסף לחברות קש והתארגנות פלילית. הצעתי לשקול מודל בו אחד מחברי הכנסת יהיה מזכ"ל המפלגה, בדומה למפלגת העבודה כאשר איתן כבל היה המזכ"ל, או כמו בישראל ביתנו, בה משמשת פאינה קירשנבאום כמזכ"ל המפלגה. לדעתי, אי אפשר לנהל מפלגה על ידי 28 אנשים, כי כך הנושאים נופלים בין הכסאות. אני מציעה לשקול את הרעיון הזה ברצינות.

שיהיה שבוע טוב,
מרינה. 

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

המאבק נגד ניצול לרעה של הריטלין

בעקבות פנייתי לשר הרווחה משה כחלון בבקשה למנוע אפשרות שילדים יוצאו מהבית עקב סירובם של הוריהם לתת להם ריטלין, השיב לי מנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ' שאי-מתן ריטלין מעולם לא היווה סיבה עיקרית שבעקבותיה הוצאו ילדים מהבית. לצערי, בניגוד לשר החינוך גדעון סער שלא הסכים לתת יד לסחיטתם של ההורים על ידי המורים וסגל בית הספר, כחלון עדיין לא פרסם חוזר מנכ"ל בנושא זה. קודם כל, עצם שליחת המכתב ע"י מנכ"ל המשרד הינה צעד נכון ומבורך, אבל בדרך כלל שינוי מדיניות נעשה באמצעות חוזרי מנכ"ל או חוקים. מסיבה זו אני עמלה על מכתב חדש אותו אשלח לכחלון בנושא הריטלין.


יום שבת, 19 בנובמבר 2011

סיכום השבוע שלי (13.11-18.11)

שלום לכולם,

להלן הנושאים העיקריים שעמדו על סדר יומי בשבוע האחרון -
- בתחילת השבוע הגעתי לביקור תנחומים בבית ראש הממשלה בעקבות פטירתו של אביה של שרה נתניהו.
- בועדת הכספים שב ועלה נושא העלאת גיל הפרישה לנשים. בישיבה קיבלנו סקירה של ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, אודות תוצאות ועדת ניסן שבדקה את נושא העלאת גיל הפרישה לנשים. שוב שמענו את אותן הקלישאות - גידול בגרעונות האקטואריים, עלייה בתוחלת החיים וכו' וכו'. לצערי השתיקו את הסיבה העיקרית שבגללה מכריחים נשים לעבוד שנים נוספות והיא העובדה שהגברים החרדים ברובם לא עובדים בכלל וזה מעמיס על הביטוח הלאומי ויוצר גרעון אקטוארי, וחשוב כמובן להזכיר את קצב הריבוי של אוכלוסיה זו - כל 20 שנה אוכלוסיה זו מכפילה את עצמה! במקום להילחם בתופעה המסוכנת הזו מעדיפים להכריח את הנשים לעבוד שנים נוספות (מבלי להתחשב בכך שהמצב בשוק העבודה מקשה מאוד על נשים בנות 50 ומעלה למצוא עבודה חדשה). נמאס לי לקבל מכתבים מנשים עולות בנות 60 ומעלה שנמצאות על סף אפיסת כוחות הנובעת מעשרות שנים של עבודה עוד בברה"מ והמעבר לעבודות לא מקצועיות ופיזיות כאן בארץ בתור מנקות, מטפלות ומוכרות. הזהרתי שאם המאמצים הללו ימשכו, אני וח"כיות נוספות מהמגזר הרוסי נוציא את הנשים העולות לרחוב ולא נשתוק על כך. לשמחתי, התעודדתי לראות שיש רוב מקיר אל קיר בועדה נגד מסקנות ועדת ניסן, כאשר ישראל ביתנו, מרצ, קדימה, ליכוד, העבודה ומפלגות הערבים משלבות ידיים נגד רעיון זה. צריך להמשיך לעקוב אחרי עמדות ש"ס ויהדות התורה, משום שהנשים במגזרים אלו עובדות פחות. מפלגות אלו עלולות לנסות לגזור קופון אם יחליטו לתמוך בהעלאת גיל הפרישה. דברים אלו נאמרים בעקבות דבריו של ח"כ יצחק וקנין מש"ס ובעקבות סימנים להתלבטויות אצל יו"ר הועדה משה גפני מיהדות התורה. נמשיך לעקוב.
- בועדת ביקורת המדינה התקיימה ישיבה שיזמתי על תפקוד הרשות השנייה אחרי ההתערבות הברוטלית של אדלסון ורון לאודר בעניינים של ערוץ 10. תוכלו לקרוא ולשמוע עוד על כך בקישור הבא.
- נפגשתי עם שר הרווחה משה כחלון בנושאים הבאים: מאבק בריטלין, לאפשר לסבתות שנכדיהן נלקחו למשפחות אומנה להספיק לראות תמונות של הילדים כל עוד הן בחיים, וכן דנתי עמו בכמה נושאים פרטניים. במהלך הפגישה החליט השר כחלון לנקוט בצעדים דומים לאלו שעשה שר החינוך גדעון סער, ולהוציא חוזר מנכ"ל שימנע מעובדים סוציאליים לכפות על משפחות לתת לילדים ריטלין ולאפשר זאת רק לרופאים מומחים ורופאי משפחה. אני מברכת על צעד זה כי במקרים רבים הסירוב לריטלין מביא להוצאת הילדים מהבית.
- פניתי השבוע לכל 120 חברי הכנסת בהזמנה להשתתף בהפגנת ח"כים על יד שגרירות ארה"ב בתל אביב למען שחרורו של ג'ונתן פולארד, להלן המכתב:





































- כמו כן, השבוע קיבלתי מכתב מפעיל המפלגה ראובן מוסט שאמר ובצדק שזה לא מצב נורמלי שפעילי המפלגה לא יכולים להשתתף בישיבות הסיעה. על סמך פנייה זו כתבתי מכתב ליו"ר המפלגה וליו"ר הסיעה ציפי לבני בבקשה לאפשר למספר כלשהו של פעילים להיות נוכחים בכל ישיבה. לדעתי זה יתרום רבות למהלך הישיבה ויאפשר לסיעה לשמור על קשר רציף והדוק עם פעילי השטח. להלן המכתב:







































- לסיכום, השבוע התראיינתי בערוץ הרוסי הבינלאומי RTVI בנושאים מדיניים (כולל איראן), ברדיו הרוסי רק"ע דיברתי על החלטת בית המשפט לגבי בית הספר גורדון שנמצא בפתח תקווה, על כך שבית הספר גורדון מופלה לרעה על ידי העירייה. כמו כן, השתתפתי בתוכנית "מהות העניין" בערוץ 9 בנושא הדיור הציבורי והתראיינתי לרדיו של ערוץ 7 והבעתי את דעתי על כך שאין מקום לחנינה למשה קצב. 

שיהיה שבוע מוצלח. 

יום שישי, 18 בנובמבר 2011

הצעת חוק של מפלגת קדימה בנושא זכויות הדייר בדיור הציבורי


מושב החורף נפתח ומפלגת קדימה אינה קופאת על שמריה.
הגשתי יחד עם חבריי העולים ממפלגת קדימה חוק חדש שמטרתו לשפר את מצב המשפחות החד הוריות ואת זכויותיהן לדיור ציבורי בישראל. 
זוהי תשובה אחת מיני רבות לטוענים שקדימה אינה פועלת בתחום החברתי. 

הכנסת השמונה-עשרה

יוזמים:            חברי הכנסת    מרינה סולודקין                                                                                     אורית זוארץ
                                                רוברט טיבייב
                                                שלמה מולה
                                                יוליה שמאלוב-ברקוביץ
                                                נינו אבסדזה

                                                פ/3652/18                              

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות), התשע"ב–2011

הוספת סעיף 3א
1.
בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998[1], אחרי סעיף 3 יבוא:  


"זכאות לשכירות של משפחות עולים חד-הוריות
3א.
משפחת עולים חד-הורית, שבשל משך שהותה בארץ, מועברת לטיפולו של משרד הבינוי והשיכון בעניין השכרה ציבורית, תיבחן זכאותה לפי הכללים; בסעיף זה, "הכללים" – כללי המשרד לקליטת העלייה לעניין זכאות לסיוע בתשלום שכר דירה לעולה חדש."

דברי הסבר
עולים חדשים רבים, אשר ממתינים לדיור ציבורי, בעיקר קשישים ואמהות חד הוריות, מאבדים את זכויותיהם, שלא בצדק, עקב העברתם לטיפול משרד הבינוי והשיכון.
במצב הנוכחי, עולים אלה מטופלים על ידי המשרד לקליטת העלייה על פי אמות מידה של המשרד, עד לעשר שנים מהגעתם ארצה. לאחר תקופה זו הם מועברים לטיפולו של משרד הבינוי והשיכון, שם אמות המידה לזכאות נוקשות יותר. במרבית המקרים, העברה בין-משרדית זו נעשית ללא ידיעתם, מכיוון שאף גורם רשמי אינו טורח לספק אינפורמציה על שינוי מצבם. יצוין, כי המתנה לקבלת דיור ציבורי אורכת שנים רבות ועל כן רוב העולים מאבדים את זכויותיהם מכיוון שהם נמצאים בארץ תקופה העולה על עשר שנים. זהו הסדר מלאכותי ולא צודק אשר עלול להוליך שולל את הציבור בדבר זכאותו למתן סיוע בשכירות בדיור ציבורי. המצב הקיים פוגע במיוחד במשפחות חד-הוריות, כיוון שבמשרד הקליטה כל


משפחה חד-הורית זכאית לדיור הציבורי ועל פי כללים של משרד השיכון רק משפחות חד-הוריות עם שלושה ילדים או יותר זכאיות לדיור הציבורי. דהיינו, משפחות חד-הוריות עם ילד אחד או עם שני ילדים (המהוות את רובן המכריע של משפחות חד-הוריות בקרב העולים) מאבדות את זכויותיהם לאחר עשר שנים.
הצעת חוק זו באה לתקן את העוול הנגרם למשפחות כאלה ולאפשר להם סיוע בשכירות בדיור ציבורי על פי אמות המידה של המשרד לקליטת העלייה גם בתקופה שעולה על עשר שנים מאז הגעתם ארצה.
הצעת חוק דומה בעיקרה והונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין (פ/3997/17). הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת מרינה סולודקין וקבוצת חברי הכנסת (פ/953/18; הוסרה מסדר היום ביום 23 בפברואר 2011 (י"ט באדר א התשע"א)).







---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז בחשוון התשע"ב – 14.11.11




[1]    ס"ח התשנ"ח, עמ' 278.

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

סיכום השבוע שלי (6-11 בנובמבר)

השבוע נפגשתי עם שר החוץ אביגדור ליברמן על מנת לדון בנושאים שנמצאים על סדר היום. הנושא הראשון עליו דיברנו היה שחרורו של פולארד. ביקשתי ממנו לעשות את כל שביכולתו על מנת שפולארד לא יישכח ולא ינמק בכלא האמריקאי. עדכנתי אותו שפניתי לאורי אריאל, יו"ר השדולה לשחרור פולארד בכנסת (בה אני גם חברה), על מנת לקיים הפגנה של חברי הכנסת על יד השגרירות האמריקאית. ביקשתי שחברי מפלגתו של ליברמן ישתתפו גם הם בהפגנה, אם וכאשר זו תהיה, כי זה נושא חשוב ביותר לכל עם ישראל וגם לקהילת יוצאי חבר העמים - לא פעם פנו אלי אנשים מהרחוב ושאלו אותי למה פולארד עדיין בכלא. כמו כן, ב- 4 לאוגוסט 2012 יצוינו 100 שנה להולדתו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג, שהציל בזמן המלחמה מאות אלפי יהודים הונגרים ואשר נרצח בכלא הסובייטי. ביקשתי מליברמן שיפעל בממשלה על מנת שיקבע יום רשמי שמדינת ישראל תציין לזכר חסיד אומות העולם הזה. סיכמנו שאני אכתוב מכתב לראש הממשלה, לליברמן ולסטס מיסז'ניקוב אשר מכהן כיו"ר ועדת הטקסים והאירועים בממשלת ישראל, כדי לתכנן כיצד עושים זאת. בנוסף שוחחנו בנושא של "דיפלומטיה עממית" - כיצד אזרחי מדינת ישראל דוברי שפות זרות משתתפים בצ'טים ודיונים עם מדינות שיש לישראל יחסים בעייתיים עמן.



דיונים חשובים שהיו בועדות בהן הייתי: בועדת הכלכלה התקיים דיון על יוקר המחייה בנוכחות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, אשר מסר דיווח על תוצאות ביניים של ועדת קדמי שעוסקת ביוקר המחייה. בנאום שנשאתי בועדה הדגשתי כי יחסית לועדת טרכטנברג, ועדת קדמי עובדת לאט, בחוסר יעילות ונמצאת תחת השפעה כבדה של הלובי החקלאי. אינני מופתעת כמובן, הרי שלום שמחון שכיום מכהן כשר התמ"ת, רק לפני שנה עוד היה שר החקלאות! הועדה מבטיחה תוצאות סופיות עד סוף השנה - זאת בהשוואה לועדת טרכטנברג, שמסקנותיה כבר מגובשות לחוקים שנידונים כיום בכנסת. לדעתי צריך להפסיק עם המנהג הזה של ועדות משרדיות ועדיף להסתמך על ועדות בלתי תלויות, כמו במקרה הנ"ל. אחד מהדברים מהם הופתעתי היה שאפילו מוצרים שאין להם מתחרים מקומיים, כמו שימורי טונה, סובלים ממכס שמוטל עליהם (במקרה של טונה - 50%!). אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחייה מבלי לפגוע בייצור מקומי הינה לבטל את המכסים על מוצרי המזון הללו שלא מסכנים את היצרנים בארץ! אחד האנשים המעניינים שהגיעו לועדה היה איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג', שגם דיבר לעניין. 
ב- 8 לנובמבר ניהלתי את ועדת ביקורת המדינה בנושא העתקת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב, היות שיו"ר הועדה רוני בר און לא יכל לנהל אותה בשל ניגוד אינטרסים שכן הוא היה שר האוצר בקדנציה הקודמת. הנושא הזה נידון כבר משנת 2005. הנושא דרך במקום שש שנים משום שהיה ויכוח על מקורות המימון בין משרד הביטחון למשרד האוצר. לא התרשמתי לטובה מהנציגה שמשרד האוצר שלח לדיון. החלטתי שלישיבת ההמשך אני אזמין את שר האוצר עצמו, כדי לזרז את הנושא החשוב הזה.

איציק אלרוב. השתתף בדיון בועדת הכלכלה בנושא יוקר המחייה.
הדרת נשים במרחב הציבורי - השבוע התקיימה ישיבה מיוחדת בנושא, בלובי של ניצן הורוביץ ושלמה מולה. אני וח"כים רבים מקדימה, כולל ציפי לבני, השתתפנו בישיבה הזו. בישיבה הוצגו נתונים מפחידים על ההפרדה באוטובוסים, חנויות, קופות חולים ומקומות נוספים במרחב הציבורי. אמרתי בישיבה שאני מסכימה עם דבריו של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, שאמר שסכנת החרדיזציה מסוכנת לא פחות מהאיום האיראני. מנקודת מבט היסטורית וסוציולוגית, לא התרחש בארץ תהליך חילון בממשלה - הפרדה של דת ומדינה, והפרדה של דת מכספים וכוח פוליטי. התהליכים שהתרחשו באירופה עוד במאה ה- 16 וה- 17, לא מתקיימים בישראל במאה ה- 21 ואם לא ננקוט צעדי מנע דחופים נמצא את עצמנו חיים באפגניסטן ואיראן.

הישיבה בנושא הדרת הנשים מהמרחב הציבורי בישראל. התמונה מעמוד הפייסבוק של ניצן הורוביץ

ביום חמישי האחרון, ועדת הקליטה בראשות דני דנון ביקרה בשכונת נווה דקלים באשקלון. נושא הביקור היה מיגון המבנים בבתי הספר ובשכונות בהן יש בנייה קלה בעיר. השתתפתי בישיבת הועדה בבית הספר נווה דקלים ולאחר מכן ביקרנו במספר דירות של אנשים קשישים אשר אינן ממוגנות. בישיבה השתתפו נציגים של פיקוד העורף, פיקוד דרום. אני חשה שפיקוד העורף נוקט בגישת "ראש קטן" כמו בימי מלחמת לבנון ה-2, אין הצעות קונקרטיות בעוד הרקטות ממשיכות ליפול על אשקלון ועל שאר ישובי האזור.

ב- 9 בנובמבר השתתפתי בטקס הממלכתי לזכרו של יצחק רבין ז"ל בהר הרצל. הופתעתי לרעה מכך שח"כים רבים מהליכוד וישראל ביתנו לא השתתפו בטקס בניגוד לשנים הקודמות. לאחר מכן שלחתי איגרת תנחומים לשרה נתניהו על מות אביה, שהביא להיעדרותו (המוצדקת) של רה"מ מהטקסים בהר הרצל ובכנסת.

במהלך השבוע התראיינתי לרדיו הראשון בשפה הרוסית, רדיו רק"ע וערוץ 9 (לצפייה בריאיון לחצו כאן, אני מדברת החל מהדקה העשירית). הנושאים בהם עסקתי היו נושאים כלכליים - עובדי הקבלן והשביתה הכללית במשק, המחאה החברתית וכן הסיבות לעוני במדינת ישראל.

כמו כן, אני ועוד מספר ח"כים אירחנו משלחת של נציגים בכירים של דתות שונות מרוסיה. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה כאן.

השבוע התרחש מאורע שניתן להגדירו כ"היסטורי" - השבוע הגיע אלי לכנסת אדם שהגיע אלי דרך הפייסבוק. מדובר באיש צעיר שעלה מאתיופיה. האיש טכנאי רכב וכמו רבים מקהילתו, סובל מבעיות דיור - הוא גר בדירת שלושה חדרים בגודל של 75 מ"ר עם עוד שמונה נפשות. אחותו עושה שיעורי בית על המיטה והוא לא מסוגל ללמוד לתואר ראשון משום שמוטל עליו נטל הגידול של אחיו הקטנים. כתוצאה מהפגישה התחזקה אצלי ההרגשה שמדיניות הדיור בארץ "דפוקה" - המעמד הבינוני-נמוך לא מסוגל לחיות בתנאים שכאלו. צריך דיור ציבורי ומלגות עבור אנשים כאלו שיש בהם פוטנציאל רב להצליח ושבשל חסמים אלו לא מסוגלים לממש אותו. אני שמחה שיש את המדיום של הפייסבוק שדרכו אנשים יכולים לפנות אלי. דלתי תמיד פתוחה לאלו שזקוקים לתמיכה ולסיוע אמיתיים.

שיהיה שבוע טוב. 

יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

רשמים מפגישתי עם משלחת Civic Chamber of Russian Parliament

 בתאריך 8 לנובמבר 2011 בכנסת נפגשתי עם משלחת Civic Chamber of Russian Parliament . הפגישה התקיימה ביזמת פורום הכנסת ליחסים בינלאומיים (מנכ"ל הפורום – מר מיכאל גריבוב).
פגישות כאלה עם נציגים אוטנטיים של עדות ודתות המתגוררות בתחומי הפדרציה הרוסית הינן מעניינות מאוד ומועילות ביותר הן עבור חברי הכנסת והן עבור האורחים. מדובר באנשים שאינם נציגיהם הרשמיים של משרד החוץ הרוסי וגם אינם חברי דומה (הפרלמנט הרוסי) התלויים בהנהגת מפלגותיהם, בנשיא רוסיה ובראש ממשלת רוסיה. לכן פגישות כאלה מאפשרות להבין טוב יותר כיצד לשנות את תדמיתה של מדינת ישראל והיחס אליה בקרב אזרחי רוסיה.

עם המופתי של מוסקבה

למשל, המופתי אלברט קירגנוב - נציג טטרסטאן (רפובליקה אוטונומית גדולה וחשובה באזור נהר וולגה, מאוכלסת בעיקר על ידי טטארים שהינם עם מוסלמי) הופתע לטובה מן העובדה שבכנסת ישראל ישנו חדר תפילה מיוחד למוסלמים. הוא הציע מתכון ליחסים בין מדינת ישראל למוסלמים בעולם כולו. מר קירגנוב סבור שסכסוך ישראלי–ערבי הוא בעל משמעות מקומית ולכן הוא לא צריך להעסיק מוסלמים מתונים באזורים אחרים של העולם ולא צריך להכתיב את סדר היום שלהם.

נציג הקהילה הבודהיסטית במשלחת מר אנדריי בלז'ירוב הודיע שלעם הבוריאטי (אחד המיעוטים הגדולים ביותר ברוסיה שבודהיזם היא דתם) ישנה אגדה המספרת שבוריאטים הינם צאצאיהם של שבטי ישראל האבודים.

גב' אלה גרבר, נשיאת עמותת השואה וחברת דומה לשעבר אמרה במרירות שיהודי רוסיה, ובמיוחד יהודים – תושבי מוסקווה מודאגים מאוד מהלך רוחות במדינה בעקבות צעדת ניאו נאצים שהתקיימה לא מזמן במוסקווה.

עם אלה גרבר

מר ירוסלב טרנובסקי, נציג הקהילה הקתולית סיפר שתושבי רוסיה רבים התרשמו מאוד מהגישה ההומאנית והאחראית של ההנהגה הישראלית כלפי אזרחיה, עליה הם למדו מעסקת שליט: החלפת חייל ישראלי שבוי אחד תמורת יותר מ-1000 מחבלים.

לסיכום, הפגישה הייתה מועילה מאוד. זו דרך טובה מאוד לשפר את היחסים שלנו עם רוסיה ועם העם הרוסי. 


יום שישי, 4 בנובמבר 2011

סיכום השבוע הראשון של מושב החורף

השבוע היה בסימן חזרה לכנסת לאחר פגרת הקיץ. לצערי, השבוע החל רע מאוד, כאשר השתתפתי בהלוויתו של משה עמי תושב אשקלון בן 56, אשר נהרג בירי הגראדים במוצ"ש לעבר אשקלון. הייתי נציגת הכנסת בהלוויה בשל היותי תושבת אשקלון. בהלוויה השתתפו מאות אנשים והיה עצוב מאוד שאדם מלא חיים ואהבה נרצח. המשפחה הביעה צער על כך שאף נציג מהממשלה לא הגיע להלוויה. דאגתי להזכיר זאת כאשר נאמתי בכנסת ביום שלישי. אני גם חושבת שראוי היה שיהיה ייצוג ממשלתי.
השבוע שלחתי מכתב ברכה לעו"ד יעקב וינרוט אשר זוכה באופן מוחלט מכל ההאשמות. ניצלתי הזדמנות זו כדי להודות לו שוב על הסיוע המשפטי שנתן בבית המשפט העליון למאבטח יוצא חבר העמים שנשפט ל- 16 שנות מאסר על לא עוול בכפו. לאחר שאני ויורי שטרן ז"ל פנינו אל וינרוט, הוא הסכים להגן על המאבטח ללא תשלום - מה שלטעמי הופך את טענות הפרקליטות, על כך שוינרוט לקח במקרים אחרים שוחד, מגוכחות לחלוטין.
השבוע ביבי נאם במליאה והתפאר ביחסים המפוארים של ישראל עם ארה"ב. דאגתי להוציא קצת את האוויר מהבלון המנופח ולהזכיר לביבי שיונתן פולארד נרקב בכלא האמריקאי למעלה מ- 25 שנים. אם היחסים כל כך טובים, מדוע איננו מקבלים חזרה את פולארד? באותו נושא, נפגשתי עם יו"ר השדולה למען פולארד בכנסת, ח"כ אורי אריאל, והצעתי לו שנקיים הפגנת ח"כים מול השגרירות האמריקאית, במטרה לקדם את נושא שחרורו. אריאל ביקש זמן לדון בעניין ולבדוק את ההשלכות של הפגנה שכזו.
הצבעה לא שגרתית בכנסת - מצביעה לים המלח כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.
קצת על הועדות בהן השתתפתי השבוע: בועדת הכספים שר האוצר שטייניץ סיפק סקירה של המצב הכלכלי של ישראל. נתוני המאקרו של ישראל מצוינים, אך הוא לא ירד לרמות מפורטות יותר. מי ש"הרסה" לשטייניץ את הסקירה הייתה ויקי וענונו, חסרת בית שקיבלה את רשות הדיבור ממשה גפני, יו"ר הועדה - אשר שאלה שאלה פשוטה: מה עם הדיור הציבורי? תשובה לא קיבלנו משטייניץ, אך מה שכן - רעיונות רבים כיצד לקצץ בתקציב הצבא, רעיון מאוד חכם ומציאותי לנוכח המציאות הביטחונית הנוכחית והסערה התקשורתית סביב תקיפה אפשרית באיראן.
היה מעט יותר מעניין, לפחות מבחינתי, בועדה לביקורת המדינה (בראשות חברי רוני בר און) שדנה במצב של העסקים הקטנים והבינוניים ובסיוע הממשלתי להם. מהדיון אשר נמשך שעתיים היה ברור דבר אחד - כל ההחלטות של המבקר הנוגעות לקרן לעסקים במצוקה, דמי אבטלה לעצמאיים, פיצויים למילואימניקים עצמאים ודברים רבים נוספים כלל לא מיושמים. במקום זאת ישנה התעסקות בלתי פוסקת בנושא הפיכת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. שר התמ"ת שלום שמחון ומנכ"ל משרדו לא ממש ריגשו אותי - מלבד המילים "חזון" ו"תוכניות" לא היה שום צעד אופרטיבי שהיה ביכולתו לשפר את המצב של העסקים הקטנים והבינוניים. נתון אחד שהפתיע אותי לרעה היה שהעסקים הקטנים מקבלים רק 14% מהאשראי הבנקאי בארץ, לעומת 50% של תוצר לאומי שמתקבל מעסקים אלו. בעקבות הדיון, החלטתי לעבוד על חוק שידאג שהעסקים הקטנים והבינוניים יזכו בנתח מסוים מהמכרזים של מנהל הרכש הממשלתי.
ביום רביעי הסברתי מעל במת הכנסת את הצעת החוק שלי ושל ח"כ שלי יחימוביץ' - צמצום תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה לסטודנטיות. הממשלה כמובן התנגדה "בזכות" ביטוח לאומי, אך קרה נס - שר הרווחה משה כחלון ישב עמי לפני ההצגה של החוק ואמר שהמספרים שסיפק משרד האוצר לגבי עלותו של החוק נראים לו מופרזים ומנופחים וביקש את הסכמתי לפסק זמן ולכך שהתשובה וההצבעה יתקיימו במועד מאוחר יותר. כמובן שהסכמתי לכך. אני מצרפת גם את נוסח הנאום, למי שמעוניין. כולי תקווה שכחלון יסייע לנו במאבק הזה.
שיהיה סוף שבוע טוב לכל עם ישראל.

נוסח הנאום המלא:

"מטרת הצעת החוק הנ"ל שהגשתי יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ' לתקן, ולו באופן חלקי עיוות שקיים היום בחוק הביטוח הלאומי. על פי מצב הקיים היום סטודנטית שעובדת ומשלמת דמי ביטוח לאומי זכאית לקבלת דמי לידה במשך 14 שבועות אם היא עבדה 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ללידה או 15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ללידה. מוצע לקצר תקופה זאת ל-8 חודשים מתוך 12 חודשים לפני הלידה או 12 חודשים מתוך 20 חודשים לפני הלידה. סטודנטית גם זכאית לקבלת דמי לידה במשך 7 שבועות אם היא עבדה 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הלידה. הצעת חוק מקצרת תקופה זאת ל-5 חודשים מתוך 12 חודשים לפני הלידה. יצוין שהיום סטודנטיות רבות לא מצליחות לצבור תקופת אכשרה ולכן אינן זכאיות לקבלת דמי לידה.
זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן דוחים זוגות הסטודנטים את לידת התינוק הראשון עד שיסיימו את לימודיהם ויתחילו לעבוד. קיצור תקופת האכשרה יגדיל מספר סטודנטיות זכאיות לדמי לידה ויאפשר לזוגות צעירים רבים יותר שלא לדחות את לידת התינוק הראשון עד סיום הלימודים. הממשלה לא תמכה בהצעת החוק בגלל התנגדות מצד המוסד לביטוח הלאומי. ברצוני להזכיר לכם, עמיתיי חברי הכנסת, שהמוסד לביטוח הלאומי פועל במקרים רבים כזרוע של משרד האוצר ולא כזרוע של משרד הרווחה והשירותים החברתיים (כפי שזה צריך להיות). דווקא בגלל השליטה המוחלטת של משרד האוצר על מוסדות רבים שלא כפופים לו באופן רשמי, משנת 1996 אני עדים לניסיונות חוזרים ונושנים לבטל נקודות זיכוי לנשים עובדות. דווקא בגלל זה אני וחברי כנסת נוספים במשך 10 שנים נלחמו למען זכות אמהות חד הוריות לקבל השכלה אקדמית ומקצוע. ואחרי שתיקון לחוק אושר ב-2008, המוסד לביטוח הלאומי הוציא הנחיות ותקנות שעיוותו את החוק והיוו מכשול בדרכן של אמהות חד-הוריות השואפות להשכלה גבוהה.
אך גולת הכותרת – יו"ר המוסד לביטוח הלאומי גב' אסתר דומיניסיני הייתה בין תומכיה הנלהבים של מסקנות וועדת ניסן על העלאת גיל פרישה לפנסיה לנשים מ-62 ל-67 שנה. אין פלא שבתנאים הללו התרחש פיצוץ חברתי שהוליד מחאה חברתית רחבה. האם הממשלה והמוסד לביטוח הלאומי זקוקים למסקנות וועדת טרכטנברג העשירית כדי להבין שמשפחות הסטודנטים נמצאות במצוקה ושסטודנטיות זכאיות הן ללמוד והן להפוך לאמהות צעירות ולקבל דמי לידה עוד בתקופת הלימודים? וזאת במדינה שמעוניינת להגדיל שיעור נשים בעלות השכלה גבוהה בלי לפגוע ברמת הילודה.
 ושיו"ר הכנסת חה"כ רובי רבלין לא יגיד בדיעבד ש"המחאה חשפה את הכנסת בערומיה", ש"כנסת לא לוקחת חלק בקביעת המדיניות החברתית" וש"ויכוח בכנסת הוא קוסמטי". אמירות אלה אינן צודקות לדעתי: ישנם בכנסת ח"כים רבים מכל סיעות הבית שפעלו ופעולות למען צדק חברתי. מן הצד השני, ישנם לצערי גם חברי כנסת שתמכו באופן אוטומטי, בלי לחשוב פעמיים, בעמדות האנטי חברתיות של הממשלה הנוכחית והממשלות הקודמות והצביעו נגד כל הצעות חוק חברתיות. אולי דברי היו"ר נכונים לגבי קבוצה זאת של ח"כים."


יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

פעילותי הפרלמנטרית במהלך חודשי הקיץ


קוראים יקרים, אני שמחה להביא לידיעתכם את פעילותי בשלושת חודשי פגרת הקיץ. מתנצלת מראש על הנוסח היבש והרשמי משהו. זוהי תשובתי לכל אלו שסבורים שאנו מבלים שלושה חודשים בבטלה ונהנים מהחיים. המציאות שונה, וישנה עבודה רבה שמתבצעת גם בחודשי הקיץ. קריאה מהנה!

תוצאות עבודתה הפרלמנטארית והציבורית של ח"כ ד"ר מרינה סולודקין במהלך פגרת הקיץ (אוגוסט – אוקטובר) של 2011


במהלך פגרת הקיץ 2011 הגישה ח"כ ד"ר מרינה סולודקין (לבד או במשותף עם חברי כנסת נוספים) 10 הצעות חוק: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - שיעור ניכוי ממי שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבה מכוח דיני חוץ) (הוגשה בשנית, נפלה בקריאה טרומית ב-26.01.11); הצעת חוק דיור סוציאלי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - ייצוג עסקים קטנים ובינוניים במכרז) (הוגשה בשנית, נפלה בקריאה טרומית ב-17.02.10); 2 הצעות חוק מס עזבון – אחת  על הטלת מס עזבון על ירושות מעל 5 מיליון ₪, שנייה – על הטלת מס עזבון על ירושות מעל 10 מיליון ₪ (הוגשה בשנית, נפלה בקריאה טרומית ב-12.01.11); הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנת 2012; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה) (הוגשה בשלישית, נפלה בקריאה טרומית ב-2.03.11 ו-6.07.11); הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות חד-הוריות – עולות); הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון – מימון הוצאות בגין בדיקות מעבדה); הצעת חוק אורח חיים בריא. סך הכול מתחילת כהונתה של הכנסת ה-18 הוגשו 111 הצעות חוק, כולל 17 שהוגשו בשנית עם שינויים ותיקונים.
            ב-27 לאוקטובר הגישה הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "רפורמות במערכת ההשכלה הגבוהה, הפרטת ההשכלה הגבוהה בישראל ותוצאותיהן לעתיד המדינה". במהלך הפגרה הוגשו 5 בקשות לקיום דיונים בוועדות הכנסת: 2 בקשות ליו"ר וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דני דנון בנושאים: "הגדלת מספר העולים המגיעים לישראל מרוסיה" ו"השפעת המלצות וועדת טרכטנברג על עולים חדשים"; בקשה ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה רוני בר-און בנושא: "בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע'' 21 לחוק מבקר המדינה, בעניין הסכנה הנשקפת לחופש העיתונות והתקשורת האלקטרונית בישראל כתוצאה מהשתלטות בעלי ההון"; בקשה ליו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה אמנון כהן בנושא: "הכנת הצעות חוק בנושא אסירים ביטחוניים להצבעה בקריאה ראשונה"; בקשה ליו"ר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ בנושא: "הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – שינוי הרכב ועדת ערר), התשע"א – 2010, פ/2706/18 – הכנה לקריאה ראשונה".
            ב-10.08 נפגשה ח"כ סולודקין בעיר חולון עם קבוצת הורים – עולים הנלחמים בנגע הסמים. ב-15.08 השתתפה בפגישה עם עולים חדשים שהתקיימה בבית הכנסת של תנועת חב"ד בעיר לוד. ב-15.09 השתתפה בהפגנת הורי התלמידים מבית הספר "גורדון" בפתח תקווה כנגד כוונת עיריית פתח תקווה לסגור את בית הספר הנ"ל. ב-9.10 נכחה בישיבה הראשונה של בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הדן בעתירה שהגישו ההורים נגד העירייה. ב-23.10 ערכה ח"כ סולודקין קבלת קהל באשקלון. ב-26.10 נכחה באירוע חגיגי שהוקדש ל-4 שנים לפתיחת מרכז התרבות של רוסיה בישראל (התקיים בתל אביב).  
            במסגרת פעילותה המפלגתית השתתפה ח"כ סולודקין ב-15 אירועים מפלגתיים: בפתיחת "בית קדימה" בחיפה (27.09); ב-2 ישיבות מועצת "קדימה" במטה המפלגה בפתח תקווה (5.08 ו-15.09); ב-4 ישיבות וועדת היגוי של "קדימה" (ב-14.08 וב-28.08 בפתח תקווה, ב-31.08 באופקים וב-15.09 בהרצלייה); בישיבת הוועדה לענייני המפלגה במטה "קדימה" בפתח תקווה (21.09); בפגישתה של יו"ר תנועת "קדימה" חה"כ ציפי לבני עם ראשי רשויות מקומיות חברי "קדימה" בפתח תקווה (18.08); ב-4 מפגשים עם פעילי המפלגה – 3 באשדוד (29.08, 7.09 ו-22.09) ובירושלים (14.09); בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה שארגן חה"כ אבי דיכטר באשקלון (22.09) ובמפגש של חברי סיעת "קדימה" בביתה של חה"כ ציפי לבני בתל אביב (27.10).
            במהלך פגרת הקיץ התקבלו בלשכתה של ח"כ סולודקין כ-700 מכתבים ואלפי שיחות טלפון.מתחילת הקדנציה התקבלו כ-6700 מכתבים ועשרות אלפי שיחות טלפון.