יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

תגובתי להקמת מפלגת "התנועה" על ידי ציפי לבני



כמי שתמכה במועמדתה של גב' לבני בפריימריז שהתקיימו ב"קדימה" בחודש מרץ 2012, אני מצטערת מאוד על החלטתה של גב' לבני לרוץ בבחירות לכנסת ה-19 בראש תנועה פוליטית חדשה שהיא הקימה.

לאחר שהפסידה ליו"ר "קדימה" הנוכחי חה"כ שאול מופז בהפרש גדול של כ-10 אלפים קולות, היא הייתה צריכה או לקבל את דין חברי התנועה ולהתייצב מאחרי חה"כ מופז כמספר 2 שלו או לקחת פסק זמן מפוליטיקה עד לבחירות לכנסת ה-20.

אך גב' לבני בחרה בדרך אחרת: לנסות ולחזור באופן לא לגיטימי לראשות תנועת "קדימה", תוך כדי ניסיון להדיח את ראש התנועה הנבחר. במהלך ניסיון זה היא גם ניסתה בעקשנות לא מובנת להחזיר ל"קדימה" דרך "דלת אחורית" את יו"ר "קדימה" לשעבר וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהורשע לפני שבועות ספורים בהפרת אמונים בפרשת "מרכז ההשקעות" ונדון בבית המשפט המחוזי בירושלים לעונש של מאסר על תנאי במשך שנה ולקנס כספי. הפרקליטות מצאה לנכון לבקש מבית המשפט העליון להחמיר את עונשו וגם ערערה על זיכויו של אולמרט בשתי פרשות נוספות: פרשת "מעטפות הכסף" ופרשת "ראשונטורס". בנוסף לכך, הוא עומד למשפט בפרשה חמורה אחרת – פרשת "הולילנד".

התעלמותה המוחלטת של גב' לבני מיו"ר "קדימה" הנוכחי חה"כ שאול מופז והזלזול שהיא הפגינה כלפיו, למרות שמדובר באיש עתיר זכויות שתרם רבות לביטחון המדינה ולביטחון אזרחיה בתור רמטכ"ל ובתור שר הביטחון, נותנים יסוד לחשוד שהתנהגותה מוכתבת בין היתר על ידי שיקולים עדתיים, מה שפסול בעיניי.


יום שישי, 23 בנובמבר 2012

שאלות שצריך לשאול בנוגע למבצע "עמוד ענן"


מבצע עמוד ענן הגיע לסיומו, ועכשיו הזמן לשאול את עצמנו מספר שאלות לא נעימות בנוגע למצב בעזה.

ראשית, מדוע שרון יצא מעזה?
החלטתו של שרון לצאת מעזה לא הייתה החלטה טקטית, אלא החלטה אסטרטגית ששמה לה למטרה לנתק את עזה מיהודה ושומרון, ליצור שתי ישויות נפרדות שיקבלו יחס שונה מצד ישראל ולמנוע את חזון המדינה הפלסטינית שתכתר את מדינת ישראל מדרום וממזרח. כיום ניתן לראות שחזון זה הצליח - אף אחד לא מעלה בדעתו שפתח וחמאס ישכנו להם יחדיו. בעוד אולמרט ולבני הצליחו לשמר את התהליך המדיני עם ממשלת פתח ובאותו זמן להכות ביד קשה את החמאס (וגם את חזבאללה), הרי שממשלת נתניהו לא השכילה לעשות זאת - המשא ומתן נעצר לחלוטין, ומצד שני חיכינו ארבע שנים לפעולה בעזה בגלל שכל הזמן התעסקנו במאחזים שכוחי אל במקום להתמקד בבעיה היותר רצינית והיא התעצמותו הצבאית של חמאס הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית.
תהליך ההתנתקות נעצר. לא ניתקנו את החשמל והמים, העזתים נשארו עם המטבע הישראלי ועזה כיום תלויה כמעט לחלוטין ברצונה הטוב של מדינת ישראל. למה אנחנו ממשיכים להאכיל את האויב? אם למצרים כל כך אכפת משלטון של בת החסות חמאס בעזה, אז שיואילו נא גם לשלם את החשבונות שלהם.

האם ניתן למוטט את שלטון החמאס בעזה?
צבאית בהחלט ניתן, אך מדינית - לא. כאשר במצרים שולטים האחים המוסלמים, זה אך טבעי שהם ישלטו גם ברצועת עזה. הפתח לא יכול להחליפם ואני בספק אם מישהו מעוניין שנחזור לשלוט ברצועה שוב. כשאני שומעת אנשים מתרעמים על הפסקת המבצע, ועל כך שהם הולכים להצביע ימינה מליכוד-ביתנו, למשל לנפתלי בנט או לחברי מיכאל בן ארי - אני מבקשת להזכיר להם שמפלגות אלו יתעסקו אך ורק ביהודה ושומרון, ובאופן זה יפקירו את האינטרסים הביטחוניים הגדולים יותר של מדינת ישראל - כמו איראן, או רצועת עזה למשל.

לסיום רק אבקש להזכיר שלפני ארבע שנים ביבי לעג לתוצאות מבצע עופרת יצוקה, והבטיח למוטט את ממשלת חמאס ושהוא לא יעצור את צה"ל. היום אנחנו רואים שהתנהלות קדימה בזמנו הייתה פי כמה יותר טובה מזו של היום.

שתהיה לנו שבת שקטה, זה מגיע לכל תושבי הדרום אחרי השבוע הסוער הזה...

יום שישי, 16 בנובמבר 2012

ממצאים חדשים בתיק הרצח של תאיר ראדה


"לא נעליים ולא בטיח!" מומחה FBI  נתן ציון "נכשל" לתלמידו הישראלי- מומחה מטעם התביעה בתיק זדורוב
חה"כ ד"ר מרינה סולודקין עוסקת בתיק רומן זדורוב מדצמבר 2006 על פי בקשת משפחתו ועל פי בקשת תנועת "חזקת חפות – התנועה להפחתת מעמד ההודאה". היא נכחה מספר פעמים בישיבות בית המשפט, כולל בהקראת פסק הדין, פעמים רבות פנתה לשרי המשפטים והפנים, לנשיא בית המשפט העליון, לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה. בפניותיה היא הציגה עובדות המוכיחות שהחקירה המשטרתית נערכה באופן רשלני ולגמרי בלתי מקצועי.  
                החוקרים התעלמו מראיות פיזיות רבות שנאספו בזירת הפשע, ביניהם שערות שהיו בידה של הילדה הנרצחת שלא היו שייכות לא לה ולא לזדורוב. בין עשרות טביעות האצבע ודגימות DNA שנמצאו בזירת הפשע לא נמצאו לא טביעות ולא דגימות השייכות לזדורוב. לא התייחסו גם לממצאים המוכיחים שהרוצח הינו שמאלי בעוד זדורוב בכלל ימני. כתב האישום התבסס על הודאתו של זדורוב שנגבתה תחת לחץ פסיכולוגי כבד מצד חוקרי המשטרה. החוקרים שיקרו לחשוד כשטענו שבידיהם ראיות פיזיות המוכיחות אשמתו מעבר לכל ספק (כשלא היו ראיות כאלה) והסתירו ממנו שיש לו אליבי לשעת הרצח. השחזור בוים על ידי המשטרה וגם בוצע תוך כדי הפרות בוטות של כל הכללים הקיימים. לצורך גביית ההודאה השתמשה המשטרה בשירותי מדובב דובר רוסית שקיבל באופן קבוע הטבות שונות תמורת שירותיו.
הראיה הפיזית היחידה שהוצגה לבית המשפט – כתם במכנסי הג'ינס של תאיר ראדה. התביעה טענה שזוהי תביעת נעל של זדורוב. מומחה בלתי תלוי מאנגליה שהוזמן על ידי משפחת זדורוב העיד שהכתם אינו טביעת נעל ואין אפשרות לקבוע באופן חד משמעי שמדובר בתביעת הנעל של זדורוב. אך בית המשפט בחר להאמין למומחה מטעם המשטרה שטען שמדובר בטביעת הנעל של זדורוב בהתבסס על העובדה שהוא עובד בתחום 3 שנים יותר מהמומחה האנגלי.



במהלך החקירה, במהלך המשפט וגם אחרי גזר הדין חה"כ סולודקין דרשה פעמים רבות להשעות מעבודתם את צוות החוקרים ואת הפרקליטה שליוותה את התיק. היא ציינה שדעותיהם הקדומות משפיעות על עבודתם ועלולות להוביל לעיוות הדין ולכך שרוצחיה האמיתיים של תאיר ראדה יימלטו מהדין. בזמן פגישה אישית עם חה"כ סולודקין שנערכה בחודש מאי 2007, הסכים שר המשפטים דאז הפרופסור דניאל פרידמן עם חה"כ סולודקין והודה בכך שהחקירה בתיק הנ"ל נוהלה באופן לא מקצועי. אך כל נימוקיה של מרינה סולודקין לא התקבלו ובספטמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ודן אותו למאסר עולם.
במסגרת הכנת ערר לבית המשפט העליון משפחת זדורוב פנתה אל עו"ד מטעם סיוע משפטי. עו"ד הזמין את המומחה הידוע ביותר לטביעות נעליים שעובד עבור FBI. המומחה המשטרתי שהופיע במשפט מטעם התביעה הינו תלמידו. המומחה מה-FBI הגיע למסקנות התאומות את מסקנותיו של המומחה האנגלי: אי אפשר לטעון שהכתם על מכנסי הנרצחת הינו טביעת הנעל של זדוורוב. אדרבא, הוא סבור שאי אפשר לטעון שבאמת מדובר בטביעת הנעל.
חה"כ סולודקין מקווה שבית המשפט העליון יקבל את חוות הדעת של מומחה ה-FBI  וייתן פסק דין צודק בערר של רומן זדורוב.

יום שישי, 2 בנובמבר 2012

הכנסת ה-18: נתונים סטטיסטיים עיקריים על עבודתה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין


         בכנסת ה-18 מכהנת כחברה בוועדות: לביקורת המדינה; העלייה, הקליטה והתפוצות; לפניות הציבור; וועדת משנה למאבק בסחר בנשים.
          במהלך כהונת הכנסת ה-18 יזמה 157 הצעות חוק:
          5 הצעות חוק שאושרו על ידי מליאת הכנסת בקריאה השלישית והפכו לחוקים:
- תיקון לחוק האזרחים הוותיקים (אושר ב-28.12.09). על פיו, חלק מפנסיונרים שעבדו בישראל, מקבלים פנסיה קטנה ממקום עבודתם ואינם זכאים בשל כך להשלמת הכנסה, יוכלו לקבל זכויות והטבות, להם זכאים פנסיונרים שמקבלים השלמת הכנסה. התיקון ייכנס לתוקף בשנת 2016. 
- תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (אושר ב-28.06.10) האוסר לשאול מעמד/ת לעבודה שאלות מפלות במהלך ראיון העבודה.
- פטור לערוצי טלוויזיה המיועדים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות (ביניהן ערוץ 9 וערוץ המוזיקה) מתשלום דמי שימוש לבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים (אושר ב-21.07.10).
- תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) המטיל סנקציה אזרחית על מעביד בשל אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה (אושר ב-3.08.11). על פיו, בית הדין לענייני עבודה יכול לחייב מעביד שלא מסר לעובדו הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה, בתשלום פיצויים לעובד שאינם תלויים בנזק בסכום של עד 15000 ₪.
- תיקון לחוק שירותי סעד הקובע שבראש וועדת הערר הדנה בעוררים על החלטות של שירותי הרווחה יעמוד משפטן הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום והיא תהפוך לבלתי תלויה בשירותי הרווחה (12.03.12). כתוצאה מכך, יגדל הפיקוח הציבורי על השירותים הללו.
          תיקון לחוק הקאדים המגביל את תקופת הכהונה של הדיינים בבית הדין השרעי (הוגש על ידי קבוצה של חברי הכנסת שבראשה עמד חה"כ גאלב מג'דלה) אושר בקריאה ראשונה והועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.   
          3 הצעות חוק אושרו בקריאה טרומית:
- הצעת חוק השוללת זכויות והטבות שונות ממחבלים המרצים את עונשם בבתי הכלא בישראל (אושרה ב-26.05.10). היא אוחדה עם הצעות חוק דומות של חברי הכנסת דני דנון, יריב לוין (ליכוד) ואריה אלדד (איחוד לאומי) והועברה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה לצורך הכנה להצבעה בקריאה ראשונה. לצערנו, הליך אישור הצעת חוק זאת מוקפא.
- הצעת חוק איסור שימוש בסמלים וכינויים נאצים (11.01.12). היא אוחדה עם הצעות חוק דומות של חברי הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי), זבולון אורלב (הבית היהודי) ויואל חסון (קדימה) והעברה לוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנה להצבעה בקריאה ראשונה.  
- תיקון לחוק שירותי סעד שעל פיו שירותי סעד חייבים להתחשב בשפת אמו של הילד שהוצא מן הבית ובאורך חייו של משפחתו הביולוגית כשהם בוחרים מסגרת חוץ-ביתית עבורו (30.05.12). הצעת חוק הועברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לצורך הכנה להצבעה בקריאה ראשונה
          14 הצעות חוק הפכו להצעות רגילות לסדר היום והועברו לדיון בוועדות הכנסת. ביניהן: הצעת חוק על הורדת גיל פרישה לפנסיה לעובדים העובדים בעבודה שוחקת; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור כיסוי פנים במקום ציבורי); הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – איסור חקירת חשוד בלילה) והצעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בין המינים).
39 הצעות חוק נדחו על ידי מליאת הכנסת בהצבעה בקריאה טרומית בגלל התנגדות הקואליציה. ביניהן: 
- 6 הצעות חוק בנושא דיור סוציאלי,
- 5 הצעות חוק על זכויות והטבות של דור מלחמת העולם השנייה (וותיקי ונכי המלחמה בנאצים, אסירי של הגטאות ומחנות הריכוז לשעבר, פליטי השואה),
- 6 הצעות חוק בנושאים חברתיים שונים,
- 5 הצעות חוק בנושאים כלכליים שונים,
- 3 הצעות חוק בנושאים הקשורים לזכויות פוליטיות, כלכליות וחברתיות של נשים בישראל,
- 2 הצעות חוק בנושא של המאבק כנגד הוצאת ילדים מהורים וממשפחות נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה,
- 5 הצעות חוק שנועדו לקדם רפורמה מקיפה במערכת אכיפת החוק בישראל,
- הצעת חוק אחת על קביעת יום חסידי אומות העולם בישראל,
- 6 הצעות חוק בנושאים אחרים.  
במהלך כהונתה של הכנסת ה-18 הוגשו 21 שאילתות לשרים, 18 הצעות לסדר היום, ו-18 בקשות לקיים דיון מהיר באחת מוועדות הכנסת. במסגרת "שעות שאילות" עם השרים התקבלו 16 תשובות משרים שונים.
          ח"כ מרינה סולודקין נאמה 88 פעמים במליאת הכנסת, כולל נואמים בדיונים על: תקציב המדינה, הצעות חוק שיוזמו על ידה לבד או במשותף עם חברי כנסת נוספים, הצעות לסדר היום שהוגשו על ידה, הצעות אי אמון בממשלה ובנושאים אחרים. 
במסגרת פעילותה הפרלמנטארית הקימה חה"כ סולודקין בכנסת ה-18 3 שדולות פרלמנטאריות שמטרתן לקדם נושאים, בהן היא עוסקת שנים רבות:
1) השדולה "המאבק כנגד הוצאת ילדים מהורים וממשפחות נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה". התקיימו 10 ישיבות השדולה.
2)  השדולה "הצורך הדחוף בתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודאה)". התקיימו 3 ישיבות השדולה.
3) השדולה "קביעת יום חסידי אומות העולם". התקיימו 2 ישיבות.
          ב-11.10.12 הוגשה תביעה לבג"ץ כנגד משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת העלייה וממשלת ישראל. התביעה הוגשה על ידי עו"ד זאב פרבר בשמם של חה"כ סולודקין, ארגוני עולים ("התאחדות קהילות אינטרנט ידידותיות" ו"אגודה ישראלית למדענים עולים") ועולים דוברי רוסית. התובעים דורשים: 1) לבטל את האפליה בין ילידי הארץ לעולים החדשים בכל מה שקשור לקבלת סיוע בשכר דירה ולקבלת משכנתאות ולהעניק לשתי קבוצות אוכלוסייה אלה זכויות שוות; 2) להסביר מדוע לא הועברו כספים שהתקבלו כתוצאה מהפרטת דיור ציבורי לבניית דירות ציבוריות חדשות בניגוד לחוק ולהחלטות הממשלה. 
          מתחילת עבודתה של הכנסת ה-18 התקבלו בלשכתה של ח"כ מרינה סולודקין יותר 9000 מכתבים ועשרות אלפי פניות ציבור בטלפון.