יום שני, 20 בפברואר 2012

הצעת אי אמון בממשלה עקב מינויו החפוז של השר וילנאי לתפקיד שגריר ישראל בסין - הנאום במליאה

סיעת קדימה החליטה להגיש הצעת אי אמון בנושא כישלון ממשלת נתניהו בהכנת העורף למצב חירום בגלל שאירועים שהתרחשו בשבוע שעבר הדאיגו מאוד את הציבור הישראלי. הממשלה החליטה למנות באופן חפוז את מתן וילנאי – השר להגנת העורף לתפקיד של שגריר ישראל בסין. המהלך כלל לא הוסבר לציבור לא מבחינת מצב העורף ומוכנותו למלחמות הבאות ולא מבחינת מצב היחסים בין ישראל לבין סין.

ניתן לפרש את התפטרותו הפתאומית של השר וילנאי בדרכים שונות. או שמשרד שלו שמרכז את כל עבודת ההכנה של העורף למצב חירום לא קיבל את התקציב הנדרש. או שהתקלקלו היחסים האישיים בין השר וילנאי לבין ראש הממשלה ושר הביטחון ומינוי לשגריר ישראל בסין הוא בעצם "גירוש כבוד" של השר הלא נוח מהממשלה שלא רוצה לעסוק בנושא הכננת העורף. או אולי מדובר בסיבות פנים מפלגתיות – התפתחויות כלשהן בתוך סיעת העצמאות. אני לא רוצה לנחש: מהן הסיבות האמתיות. אני גם לא רוצה להתנפל על השר וילנאי – יש לו רקורד צבאי מצוין ומ-2007, עת מינויו לתפקיד סגן שר הביטחון האחראי על עורף ועל מערך המילואים, הוא מילא את תפקידו באופן משביע רצון. ההוכחה לכך - מיגון של עוטף עזה.

 אבל אנחנו, בסיעת קדימה טוענים שההחלטה למנותו לתפקיד שגריר ישראל בסין והתפטרותו מתפקיד השר להגנת העורף הייתה חפוזה, בלתי אחראית ומסוכנת. בוא נזכור: בפני אילו אתגרים וסכנות ניצבים מדינת ישראל ואזרחיה היום. אנחנו נמצאים על סף הכרעה בנושא הגרעין האירני. התפתחויות שיכולות להתרחש בסוריה בתקופה הקרובה עלולות לגרום לתגובת שרשרת: התקפות של חיזבאללה וחמאס על העורף הישראלי. מדובר בגשם של טילים מסוגים שונים ולטווחים שונים שיכול לרדת על יישובינו כבר בשבועות הקרובים. וזה עוד לפני שנזכיר את המצב הלא יציב במצרים שלאחר תקופת מובארק – סכנה ממשית של התקפות טרור על גבול ישראל- מצרים. גם בירדן לא כל כך שקט.

השר וילנאי - הישגיו במשרד להגנת העורף ראויים לציון, אך עזיבתו מעוררת שאלות רבות

ומה מצב העורף שלנו? לפני כמה חודשים יצאה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיור באשקלון במטרה לבדוק: האם ישנם מקלטים בשכונות של בנייה קלה, שכונות בהן מתגוררים בעיקר עולים של שנות ה-90? מה קורה עם מיגון בתי הספר בדרום? חברי הוועדה השתכנעו בעקבות הביקור שהמיגון אינו מספיק.

ממשלות ישראל, כולל הממשלה הנוכחית, קיבלו כבר התרעות רבות על המצב הבעייתי בתחום הגנה על העורף להתקפות בנשק קונבנציונלי (שלא לדבר, חלילה, על הנשק הלא קונבנציונלי). מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שלישראל אין מספיק אמצעים יעילים ותשתיות נחוצות לארגון הגנה על העורף. למזלנו, הוכח גם שלאזרחי ישראל ישנו כושר עמידה לא מבוטל. אבל אי אפשר לסמוך רק על כושר העמידה של האזרחים. גם במסקנות וועדת וינוגרד וגם בדוחות של מבקר המדינה הודגש פעמים רבות המצב העלוב של שירותי הכבאות, ההצלה והבריאות שנועדו לספק הגנה על העורף בתקופות חירום. בעקבות אסון הכרמל הגיע מבקר המדינה למסקנה ששירותי הכבאות יקרסו במצב חירום. אדרבה, בין 2006 ל-2010 שיעור תקנים לעובדי המנהל בשירותי הכבאות עלה מ-14% ל-29%, בזמן ששיעור הכבאים הפועלים בשטח ירד מ-86% ל-71%. כאילו, עובדי המנהל ייפעלו בשטח בזמן חירום! 

תרגיל פיקוד העורף 
 
אנחנו לא קיבלנו מהממשלה תשובות לשאלות החשובות: האם הקמת המשרד להגנת העורף היה צעד נכון ויעיל להגברת שיתוף הפעולה בין המוסדות השונים העוסקים במלאכה, כולל רשות חירום לאומית, משרדי הממשלה והצבא (אני אישית חושבת שכן)? האם המשרד ימשיך להתקיים לאחר עזיבתו של השר וילנאי? אם כן, מי יהיה מחליפו ולמה לא בוצעה הפיפה מסודרת בין השר היוצא לבין השר הנכנס? מה סכום התקציב של המשרד או פעם נוספת הוא יועבר למשרד הביטחון ושר הביטחון יחליט על דעת עצמו – מה לתקצב ומה – לא? האם העברת שירותי הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים ולא למשרד להגנת העורף או רשות חירום לאומית היה צעד נכון? האם שאילות אלה נדונו בכלל במסגרת כלשהי?

אך הממשלה אפילו לא יודעת לשאול את עצמה את השאלות הללו, שלא לדבר על לתת תשובות ברורות עליהן. החלפת השר במשרד להגנת העורף בזמן כל כך קריטי הוא צעד על גבול רשלנות פושעת, הזנחת האינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל ומשחק מסוכן בחיי אזרחיה.

לכן אני קוראת לכם, עמיתיי חברי הכנסת להביע אי אמון בממשלה הנוכחית.

אין תגובות:

פרסום תגובה