ערב טוב,
השבוע הזה הוא שבוע שמח עבורי, משום ששני חוקים חשובים שלי עברו בקריאה טרומית. החוק הראשון - גיל פרישה לנשים (עליו אני חתומה עם ח"כ ציפי חוטובלי). החוק השני - שינוי הרכב ועדות ערר על החלטות של שירותי הרווחה.
על מנת לסבר את האוזן, מהותו של החוק הזה הוא לתת עצמאות וחוסר תלות לועדות הערר שמטפלות בהחלטות של שירותי הרווחה (כולל ועדות החלטה) שהורים ומשפחות לא מסכימות איתן.
כיום קיים קשר חזק בין ועדות הערר הללו לבין גורמי הרווחה והרשויות המקומיות. בחוק שלי, בראש ועדות הערר יעמדו משפטנים שעונים לקריטריונים של שופט בבית משפט השלום, ויהיו חברים בה נציג ציבור ועובד סוציאלי לשעבר, שכבר כמה שנים אין להם קשר למערכת הרווחה והרשות המקומית.
במדינת ישראל קיימת בעיה של קלות בלתי נסבלת של הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות והעברת הילדים למסגרות חוץ ביתיות: מרכזי חירום, משפחות אומנה ופנימיות. הנפגעים העיקריים מכך הם עולים, משפחות חד הוריות ומשפחות בהן יש בעיות כלכליות. אין זה אומר שמדובר במשפחות אלימות או כאלו שיש בהן הזנחת ילדים.
מיותר לציין שמציאות זו, שבה ועדות הערר היוו למעשה חותמת גומי של רשויות הרווחה, הביאו לכך שמשפחות קשות יום השקיעו זמן וכסף רב במאבק משפטי על מנת להגן על זכותם הטבעית לגדל את ילדיהם בביתם. בישראל, לפי מחקר שנערך במחלקת המחקר של הכנסת, יש בין 10,000 ל- 11,000 ילדים שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות, מתוכם כ- 2,400 ילדי עולים - פי 2 מגודל אוכלוסיית העולים ביחס לאוכלוסייה הכללית.
הבסיס להוצאה המסיבית הזו מהבית, הינה הסיסמה "טובת הילד", כשהילד עצמו שותק ואחרים מתיימרים להחליט מה טוב לו. לפעמים הפתרון הכי טוב הוא לתת סיוע כלכלי אמיתי למשפחה כגון דיור ציבורי למשפחות חד הוריות, או סיוע כספי - כאשר אותו סיוע יעלה למדינה פחות מאשר הכסף שהמדינה תשלם עבור מימון אותן מסגרות חוץ ביתיות.
בכך שיעמוד בראש ועדת הערר משפטן ויהיו בה חברים בלתי תלויים, תישמר מערכת של איזונים ובלמים שתבטיח שהמחדל הנוכחי לא יימשך, ושלמסגרות החוץ ביתיות יגיעו רק אלו שבאמת זקוקים לכך.
מדובר בניסיון השלישי להעביר את החוק הזה - בכנסת ה- 17 קידם את הרעיון גדעון סער, ובכנסת הנוכחית החוק כבר נפל בקריאה טרומית לפני שנה, בגלל התנגדותו של שר הרווחה דאז יצחק הרצוג, ועכשיו הוא עבר בתמיכתו של שר הרווחה משה כחלון. בזמן ההצבעה, 40 ח"כים היו בעד, ו- 0 נגד.
לחוק שותפיי חבריי מקדימה - שלמה מולה, רוברט טיבייב, ואורית זוארץ - אשר מקפידים להגיע לישיבות השדולה שהקמתי בכנסת ה- 18 למאבק נגד הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות. זו הזדמנות להודות להם ולשאר חבריי השדולה, ביניהם פרופ' אסתר הרצוג, ופעילת הליכוד איילה שטגמן, ולהגיד שמאמצינו סוף כל סוף נשאו פרי ונקווה שננצח במאבק הזה ושהחוק יעבור בכל הקריאות.
