‏הצגת רשומות עם תוויות הון ושלטון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הון ושלטון. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

סיכום השבוע שלי (13.11-18.11)

שלום לכולם,

להלן הנושאים העיקריים שעמדו על סדר יומי בשבוע האחרון -
- בתחילת השבוע הגעתי לביקור תנחומים בבית ראש הממשלה בעקבות פטירתו של אביה של שרה נתניהו.
- בועדת הכספים שב ועלה נושא העלאת גיל הפרישה לנשים. בישיבה קיבלנו סקירה של ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, אודות תוצאות ועדת ניסן שבדקה את נושא העלאת גיל הפרישה לנשים. שוב שמענו את אותן הקלישאות - גידול בגרעונות האקטואריים, עלייה בתוחלת החיים וכו' וכו'. לצערי השתיקו את הסיבה העיקרית שבגללה מכריחים נשים לעבוד שנים נוספות והיא העובדה שהגברים החרדים ברובם לא עובדים בכלל וזה מעמיס על הביטוח הלאומי ויוצר גרעון אקטוארי, וחשוב כמובן להזכיר את קצב הריבוי של אוכלוסיה זו - כל 20 שנה אוכלוסיה זו מכפילה את עצמה! במקום להילחם בתופעה המסוכנת הזו מעדיפים להכריח את הנשים לעבוד שנים נוספות (מבלי להתחשב בכך שהמצב בשוק העבודה מקשה מאוד על נשים בנות 50 ומעלה למצוא עבודה חדשה). נמאס לי לקבל מכתבים מנשים עולות בנות 60 ומעלה שנמצאות על סף אפיסת כוחות הנובעת מעשרות שנים של עבודה עוד בברה"מ והמעבר לעבודות לא מקצועיות ופיזיות כאן בארץ בתור מנקות, מטפלות ומוכרות. הזהרתי שאם המאמצים הללו ימשכו, אני וח"כיות נוספות מהמגזר הרוסי נוציא את הנשים העולות לרחוב ולא נשתוק על כך. לשמחתי, התעודדתי לראות שיש רוב מקיר אל קיר בועדה נגד מסקנות ועדת ניסן, כאשר ישראל ביתנו, מרצ, קדימה, ליכוד, העבודה ומפלגות הערבים משלבות ידיים נגד רעיון זה. צריך להמשיך לעקוב אחרי עמדות ש"ס ויהדות התורה, משום שהנשים במגזרים אלו עובדות פחות. מפלגות אלו עלולות לנסות לגזור קופון אם יחליטו לתמוך בהעלאת גיל הפרישה. דברים אלו נאמרים בעקבות דבריו של ח"כ יצחק וקנין מש"ס ובעקבות סימנים להתלבטויות אצל יו"ר הועדה משה גפני מיהדות התורה. נמשיך לעקוב.
- בועדת ביקורת המדינה התקיימה ישיבה שיזמתי על תפקוד הרשות השנייה אחרי ההתערבות הברוטלית של אדלסון ורון לאודר בעניינים של ערוץ 10. תוכלו לקרוא ולשמוע עוד על כך בקישור הבא.
- נפגשתי עם שר הרווחה משה כחלון בנושאים הבאים: מאבק בריטלין, לאפשר לסבתות שנכדיהן נלקחו למשפחות אומנה להספיק לראות תמונות של הילדים כל עוד הן בחיים, וכן דנתי עמו בכמה נושאים פרטניים. במהלך הפגישה החליט השר כחלון לנקוט בצעדים דומים לאלו שעשה שר החינוך גדעון סער, ולהוציא חוזר מנכ"ל שימנע מעובדים סוציאליים לכפות על משפחות לתת לילדים ריטלין ולאפשר זאת רק לרופאים מומחים ורופאי משפחה. אני מברכת על צעד זה כי במקרים רבים הסירוב לריטלין מביא להוצאת הילדים מהבית.
- פניתי השבוע לכל 120 חברי הכנסת בהזמנה להשתתף בהפגנת ח"כים על יד שגרירות ארה"ב בתל אביב למען שחרורו של ג'ונתן פולארד, להלן המכתב:





































- כמו כן, השבוע קיבלתי מכתב מפעיל המפלגה ראובן מוסט שאמר ובצדק שזה לא מצב נורמלי שפעילי המפלגה לא יכולים להשתתף בישיבות הסיעה. על סמך פנייה זו כתבתי מכתב ליו"ר המפלגה וליו"ר הסיעה ציפי לבני בבקשה לאפשר למספר כלשהו של פעילים להיות נוכחים בכל ישיבה. לדעתי זה יתרום רבות למהלך הישיבה ויאפשר לסיעה לשמור על קשר רציף והדוק עם פעילי השטח. להלן המכתב:







































- לסיכום, השבוע התראיינתי בערוץ הרוסי הבינלאומי RTVI בנושאים מדיניים (כולל איראן), ברדיו הרוסי רק"ע דיברתי על החלטת בית המשפט לגבי בית הספר גורדון שנמצא בפתח תקווה, על כך שבית הספר גורדון מופלה לרעה על ידי העירייה. כמו כן, השתתפתי בתוכנית "מהות העניין" בערוץ 9 בנושא הדיור הציבורי והתראיינתי לרדיו של ערוץ 7 והבעתי את דעתי על כך שאין מקום לחנינה למשה קצב. 

שיהיה שבוע מוצלח. 

יום שבת, 27 באוגוסט 2011

הון, שלטון ועיתון - גרסת ישראל 2011

בתאריך 26 לאוגוסט התפרסם בדה מרקר שעיתון ישראל היום יחל לגבות כסף מהמנויים - 52 שקלים לחודש, או 26 שקלים עבור מהדורת ימי שישי בלבד.
מזה שלוש שנים אני פועלת בנושא החינמונים היומיים שיוצאים בתפוצה ארצית. היות ואני סבורה שהחינמונים הללו מסוכנים לעתיד של הדמוקרטיה הישראלית, חיברתי והעלתי שני חוקים - אחד אשר מגביל את הפצתו של עיתון ללא תשלום לתקופה של שנה בלבד, וחוק שני, אשר יזמתי יחד עם ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו, אשר מכריח את רשות ההגבלים העסקיים להתערב בהפצתו של חינמון אם הוא הגיע למעל 40 אחוזי תפוצה מתוך התפוצה הכוללת של העיתונים בישראל. החוק הראשון הופל בעקבות גיוס חירום של הקואליציה (כנראה שנתניהו חשש מאוד מחוק כזה), ואילו החוק השני הועבר בהסכמתם של המחברים לדיון בועדת חוק, חוקה ומשפט - דיון אשר לא התקיים למרות פניותיי לועדה.
השילוש הקדוש - הון, שלטון ועיתון
ישראל היום מהווה בעיניי סכנה לדמוקרטיה הישראלית, משום שהוא בעל אופי שונה מאוד מחינמונים מקבילים בעולם - בעוד שחינמונים אלו בעלי נפח תכנים מצומצם, ישראל היום מתהדר במוספים רבים. כמו כן, תפוצתו הינה כלל ארצית, בניגוד למקביליו. בשל תפוצתו הרחבה הוא מסכן את שאר העיתונים המתחרים ואת העיתונאים שלהם - הוא מאפשר לקורא להימנע מתשלום עבור עיתונים ובכך בעצם גוזר את דינם של עיתונים אלו. בעצם, כאשר עיתון שכזה עובר את הארבעים אחוז תפוצה, הוא יוצר מונופול אידאולוגי ופוליטי, כאשר עיתון זה אינו משקף את הפלורליזם שקיים אפילו במחנה הלאומי אותו העיתון מייצג לכאורה, ונותן במה רק לקבוצה צרה של שותפיו של ראש הממשלה נתניהו. השוני הנוסף בין חינמון זה לשאר החינמונים בעולם - במקרה שלנו בעלי העיתון, שלדון אדלסון, אינו מסתיר את העובדה שהעיתון אינו למטרות מסחריות אלא למטרות פוליטיות. אני רוצה להזכיר לכולם כי אדלסון אינו אזרח מדינת ישראל, ולכן קיימת בעייתיות כאשר הנושאים והדעות המדיניות אשר מתפרסמות בעיתון משפיעות על סדר יומם ואופן חשיבתם של השרים בממשלת ישראל, שתפקידה לשמור על ביטחונה וקיומה של המדינה. כמו כן, חלק מהכנסותיו של אותו אדלסון מגיעות מתעשיית ההימורים - תעשייה שאסורה בתכלית האיסור במדינת ישראל. בעיניי יש כאן צביעות עצומה, כאשר ישנם גורמים אשר מוכנים לקבל מימון מאדם שרוב כספו נעשה בתעשייה שאינה חוקית בארץ.
אפשר להבין מדוע החינמון מפסיק לאפשר למנויים לקבל את העיתון בחינם. שיווק מסוג זה ידוע בעולם כשיווק אגרסיבי שנאסר על ידי הרגולטורים השונים במדינות מתוקנות, בניגוד לתרדמת העמוקה של הרשות להגבלים עסקיים במדינת ישראל. אף על פי כן, צעד זה אינו מהווה פתרון לסכנת המונופול שמרחפת מעל העיתון, אלא סוג של כסת"ח - הרי ברור שעלות זו אינו מכסה את העלויות השונות הנלוות בהפצת העיתון.
אם כן - מדוע צעד זה נעשה, ומדוע דווקא עכשיו?
בשנת 2012, ואני לא מחדשת לאף אחד, כנראה שהולכות להתקיים בחירות. ישראל היום משמש כשופר של הממשלה וצעד זה כל מטרתו להגדיל את הלגיטימיות של העיתון, של האידיאולוגיה שלו ושל הקבוצה הפוליטית אותה מבקש העיתון לקדם. במהלך חצי השנה האחרונה, הלכו והתרבו השמועות שאדלסון מנהל מגעים חשאיים במטרה לרכוש ערוצי טלויזיה ותחנות רדיו. כל זה מגביר את האיום של הקמתו של מונופול תקשורתי אידיאולוגי שפוגע בפלורליזם ובחופש הדעות בישראל.
איני מבינה מדוע נרדמו בשמירה כל מגני זכויות האזרח וכל מי שאמון על המאבק בריכוזיות במשק. מנקודת המבט שלי שהינה נקודת מבטו של המחוקק, אסור לתת לבעלי חינמונים את האפשרות לקנות ערוצים ותחנות רדיו.
אסיים בפתגם בלטינית - caveant consules "שהקונסולים יהיו עירניים" - כלומר, על הדמוקרטיה שלנו צריך לשמור ולהגן כל יום מחדש מול האתגרים מולם היא ניצבת. אסור לנו לקבל אותה כמובנה מאליה. לא סתם מכונה התקשורת "כלב השמירה של הדמוקרטיה".