יום ראשון, 10 במרץ 2013

תיק האוצר - המלכודת של יאיר לפיד

בניגוד לפרשנים רבים, אני סבורה שלפיד יעשה שגיאה אם יסכים לקבל עליו את תיק האוצר ממספר סיבות: הראשונה, היא שהתיקים הבכירים משמשים כאמצעי בידי ראשי ממשלה לחיסולם של מתחרים פוליטיים. כך היה עם תיק הביטחון בתקופת עמיר פרץ - אמנם הוא לבטח לא היה שר הביטחון הכי גרוע בהיסטוריה, ואף רשם מספר הישגים מכובדים ביניהם כיפת ברזל, אך בשעת מבחן בזמן מלחמת לבנון השנייה הציבור הרגיש ששר הביטחון שלו לא מבין עניין - וזה פגע במורל הלאומי. דוגמה נוספת לבעייתיות בתיקים אלו היא של ליברמן בתור שר חוץ. אני סבורה שתיק זה החליש את כוחו הפוליטי, במיוחד בתוך הציבור הרוסי.

הסיבה השנייה היא כמובן הבעייתיות הרבה הטמונה בתיק האוצר, בייחוד בתקופה כלכלית שבה מתעתדים לקצץ 30 מיליארד שקלים. כמו כן, במשרד האוצר יושבים פקידים שחושבים שהם מנהלים את העולם ואת השר שלהם. הם ינצלו את חוסר הניסיון וההשכלה של לפיד על מנת לתמרן אותו לכיוונים שנראים להם נכונים, אך לא נכונים למדינה. אז אולי עדיף היה לקחת תיק קצת פחות יוקרתי, אבל כזה שהסיכונים להיכשל בו קטנים יותר, ומצד שני עדיין ניתן היה לתרום רבות לרפורמות חשובות. למשל תיק הפנים, בו צריך לערוך רפורמות ברשויות המוניציפליות. או תיק החינוך, עבור אנשים כמו שי פירון. לעניות דעתי, נפתלי בנט מתאים יותר לתפקיד שר האוצר - באמתחתו רקע מתאים יותר לביצוע הרפורמות הכלכליות שהמשק זקוק להן.

אם בכל זאת ילך לפיד על תיק האוצר, יהיה חייב להקיף את עצמו ב"כוכבים" - אנשים בסדר גודלם של מנואל טרכטנברג, צבי אקשטיין, אבי בן בסט ומכובדים אחרים. טוב שלשר האוצר תהיה אוריינטציה פוליטית, אך חשוב שיהיו לצדו אנשים שידאגו שאף אחד לא יסובב אותו סביב האצבע.

ההצלחה של השרים מהליכוד ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי, קדימה והתנועה תהיה ההצלחה של כולנו. אז שיהיה בהצלחה!


יום ראשון, 3 במרץ 2013

מחשבות לגבי פרשת השופט המכה

פרשת "השופט המכה" הינה הוכחה נוספת לכך שמשרד היועץ המשפטי לממשלה לוקה בחוסר יעילות עקב ריבוי תיקים - וכך ייתכן מצב שבו שופט מכה לכאורה את ילדיו ואף אחד לא נוגע בתיק במשך שלוש (!!!) שנים תמימות. הרי מספיק היה שימוע אחד כדי לוודא אם מדובר בסיפור אמיתי או בבדייה שנובעת בגלל תהליך הגירושים של השופט מאשתו הראשונה.

היועץ המשפטי הינו תפקיד שירשנו מהמנדט הבריטי. הוא לא נבחר בצורה דמוקרטית, אין לו הגדרת תפקיד בחוק - ולכן יועץ משפטי חוקר מצד אחד ראשי ממשלה מכהנים וכאלו שכבר לא, ומצד שני חוקר שופטים. הוא מגן מצד אחד על הממשלה בבתי המשפט, ומסרב מצד שני להגן עליה כשזה לא תואם את השקפותיו של היועץ המשפטי. למרבה הצער, אין פרוצדורות או תהליכים אשר מאפשרים לערער על החלטותיו של היועץ המשפטי.

רבים בכנסת סבורים שהיועץ המשפטי מחזיק בידיו יותר מדי כוח ומחליש את סמכויותיהם של שר המשפטים, פרקליט המדינה, נשיא בית המשפט העליון ומבקר המדינה. חייבים להגדיר בחוק את תפקיד היועץ המשפטי, וליצור מערכת איזונים ובלמים.

אוסיף ואציין כי הקריאות לפיטורי ויינשטיין אינן מוצדקות והן בגדר פופוליזם. זוהי אינה בעיה הקשורה באישיות אלא בהגדרות התפקיד של היועץ המשפטי. היה צריך לקרוא להתפטרותו של ויינשטיין עוד כאשר נחשפה פרשת העובדת הזרה הלא חוקית בביתו. הרי עבודה עברית הינה מהות הציונות.