האם הישועה תבוא מסרי לנקה?

על אף שרשמית הכנסת נמצאת בפגרת קיץ, העבודה הפרלמנטרית לא נפסקת ולו לרגע. היום הייתי בשלוש ישיבות בשתי ועדות שונות: ועדת ביקורת המדינה בראשות רוני בר און, וועדת החינוך בראשות אלכס מילר. בשתי ישיבות אף נשאתי דברים, משום שהנושאים בהן שהועלו בישיבות נמצאים באופן קבוע באג'נדה שלי.

בועדת ביקורת המדינה שמעתי כעס רב מצדם של קבלני בניין  ומצד איגוד לשכות המסחר, על כך שהממשלה מתערבת בתחום שהיא לא מבינה בו כאשר היא שולחת נציגים מטעמה לאתר ולגייס ובדי בניין בסרי לנקה. זאת בעוד שהקבלנים מעדיפים בהרבה עובדים מקצועיים מסין, רומניה ובולגריה. הקבלנים אף העלו דרישה מהממשלה על כך שתחתום על הסכמים בילטראליים עם אותן מדינות כדי למנוע את ניצולם של העובדים הזרים גם במדינות המקור וגם בישראל. אציין בחצי צחוק-חצי רצינות שאחרי הסיפור עם שרה נתניהו והעובדת מנפאל אני כבר לא מופתעת מהעדיפויות הגיאוגרפיות של ממשלת ישראל. אולם מה שהכי הפתיע אותי הוא שנציג הממשלה בנושא איתור העובדים לבנייה היה בכלל בן אדם שבא מתחום החקלאות ואין לו שום מושג בנוגע לבנייה.

בנאומי בועדה שבתי והדגשתי את הבעייתיות של העובדים הזרים והבאתי כדוגמה את המהומות שהתרחשו בצרפת ובבריטניה. כנראה שהמושג "עבודה עברית" ידוע רק לעולים ולא לילידי הארץ, לצערי הרב. בועדה גם הבנתי מדוע יש מחסור בעובדי בניין ישראלים: על מנת למנוע תחרות וטענות מצד כוח אדם מקומי, בעשור האחרון פשוט סגרו את כל בתי הספר למקצועות הבנייה. וכך בעצם נשארנו בלי עובדים מקומיים.

בתמונה: מועמדות פונטציאליות לעבודה בבניין בארץ הקודש

לאחר מכן, השתתפתי בישיבה של ועדת החינוך והרוחות בה היו סוערות מאוד. על ראש הפרק עמד הניסיון של עיריית פתח תקווה לסגור את בית הספר היסודי גורדון בטענה שזה בית ספר המשמש כגטו רוסי – מהבחינה שרוב התלמידים והמורים בו הם ממוצא רוסי. כמובן שהטענות מצד העירייה הוצגו באופן מעוות ואפילו שקרי. מה שהכי לא מובן לי הוא כיצד ניתן לכנות בית ספר בו לומדים ילדים שנולדו בארץ כ"גטו", ומה מבדיל בינם לבין ילדים "ישראלים". מנכ"ל משרד החינוך אמר שבית הספר מתבלט בתוצאות המבחנים במתמטיקה, כך שטענות שהעירייה העלתה על כך שהבית הספר חלש אינן במקום ואינן נכונות. בנוסף, קיבלתי מספר מכתבים מהורים לילדים בבית הספר בהם ביקשו למנוע את ניסיונות העירייה לא לפתוח את כיתה א' במטרה "לייבש" את בית הספר.

לאחר שהקשבתי לטענות כל הצדדים, ביניהם גם שר החינוך גדעון סער, הגעתי למסקנה שצריך לבדוק אם מאחורי הכוונה לסגור את בית הספר עומד רצון של העירייה להעביר את בניין בית הספר (שתואר כמבנה שאיכות בנייתו מעולה) לידיהם של אינטרסנטים אחרים. אני רוצה להזכיר שהסיפור מאחורי הניסיון לסגור את בית הספר החילוני "שפות ותרבויות" בבית שמש היה שהחרדים בעיר רצו לחטוף את המבנה לעצמם (וכל זה בתמיכת ראש העיר). אני חוששת שגם כאן מדובר בסיפור דומה.

את היום הסוער חתמתי בביקור מעודד בבית קדימה באשדוד, שם נפגשתי עם פעילי קדימה ועם ראש הסניף ותכננו את עבודתנו העתידית במגזר הרוסי (העלתי תמונה מהמפגש לפייסבוק שלי).

פגישת ועדת ההיגוי של קדימה בראשות צחי הנגבי באופקים

היום בערב (31.8) התקיימה פגישה של ועדת ההיגוי של קדימה בביתו של ראש סניף קדימה באופקים, מר רוני בן חמו.
בפגישה השתתפו 40 אנשים - ראשי הסניפים של קדימה באשקלון, באר שבע, ומועצות אזוריות בדרום. לח"כים מקדימה הייתה נציגות מרשימה, כאשר נכחו בפגישה 8 ח"כים: אנוכי, נינו אביסדזה, רחל אדטו, רונית תירוש, אורית זוארץ, רוברט טיבייב, יואל חסון וגדעון עזרא.
המתכונת בה נערכה הפגישה היא שקודם כל מדברים הפעילים ולאחר מכן עולים לדבר חברי הכנסת.
המפגש היה ללא ספק רציני וטעון. הנושא העיקרי שהועלה במפגש היה אי השתתפותה של מפלגת קדימה הרשמית במחאה החברתית, בעוד שבשטח קדימה לא רק נכחה אלא גם אירגנה את המחאה בכמה מוקדים חשובים. כמה פעילים מרכזיים הגדירו את אי ההשתתפות הרשמית כהחלטה שגויה וגם הדגישו שהם חשים שהעובדה שקולה של האופוזיציה הרשמית לא נשמע הינה הפסד עבור מפלגה שמהווה אלטרנטיבה לשלטון הנוכחי. פעיל מרכזי אחד אף הדגיש כי אלה שלא נקטו עמדה ברורה וחד משמעית חייבים לפנות את מקומם לאנשים שיש להם עמדה ברורה וחד משמעית בנושאים החברתיים.
הקרטלים והמונופולים שמתקיימים בישראל הועלו כגורם משמעותי ליוקר המחייה בארץ, וכדוגמה הוצג המונופול של נשר בתחום המלט.
כמו כן דובר לא מעט על הועדה הקרואה שמינו לעיריית אופקים. הפעילים ביקשו לראות יותר מעורבות של קדימה במתן פתרונות לבעיות של העיר אופקים.
המסקנה הרווחת הייתה שקדימה חייבת לנצל את המומנטום שנוצר לאחר המחאה החברתית, כולל שביתת הרופאים והמחאות של הגופים השונים. מה שהפעילים דרשו, ובצדק רב, הוא שתהיה והתקדמות בקו ברור מצד המפלגה במציאות המשתנה של מדינת ישראל - הן במצב המדיני, כשספטמבר כבר כאן, והן בנושאים החברתיים והכלכליים.

תמונות נבחרות מהפגישה (לאלבום המלא לחצו כאן):

המצב בדרום ותגובתה של קדימה

היום, בזמן שהתכוננתי לעלות לשידור בתחנת הרדיו רקע (רשת קליטת עלייה) ברוסית, נאלצתי לקרוא שוב את הנאום שנשאה ציפי לבני אתמול (23/08) במליאת הכנסת בזמן ישיבת הפגרה.

אציין שדי הופתעתי מעוצמת התגובות משמאל וימין לגבי נאומה של לבני. השר מיכאל איתן מהליכוד וכן חבר הכנסת אילן גילאון ממרצ תקפו את לבני ואת קדימה ואמרו שההתנהלות של המפלגה אינה נכו

כיפת ברזל

נה. איתן שאל כיצד קדימה יכולה לבקר מימין את הליכוד, וכיצד יכולה היא לדרוש פעולה חריפה - כאשר האדם אשר יצא מרצועת עזה ויצר את המצב הזה היה אריאל שרון בכבודו ובעצמו. לעומתו, גילאון השווה את קדימה לנהג שנוסע בנתיב השמאלי על 70 קמ"ש ומפריע לכולם בנסיעתם. 

מכל הדברים שנאמרו כאן וגם בהקשרים רבים אחרים מהעבר, אני מבינה שלא הימין ולא השמאל מבינים את המשמעות של מפלגת מרכז לאומי, ליברלי וחברתי - מושגים אשר מגדירים את אופיה של מפלגת קדימה. 

ראשית כל - התפיסה של קדימה בתחום המדיני הינה קודם כל ביטחון לאומי. לתפיסה זו אין שום קשר לאידאולוגיות של השמאל והימין הישנים, שעדיין שולטות במסדרונות הכנסת (עוד בשנת 2006, מאיר שטרית אמר "תעזבו בשקט את כצנלסון וז'בוטינסקי במאה ה- 20", משמע אידאולוגיות אלו כבר לא רלבנטיות למאה ה- 21).

ביטחון לאומי אינו מושג שמחנה כזה או אחר יכול לנכס לעצמו בלבד. לקדימה הזכות והחובה להביע את דעתה, שלפעמים אינה עולה בקנה אחד עם הדעות של מפלגות אחרות. היות שקדימה דוגלת בביטחון לאומי, היא  הצהירה שתתמוך בממשלת נתניהו במידה וזו תצא לפעולה נחושה נגד הטרור שיוצא מרצועת עזה. 

ובנימה עניינית - אני מסכימה עם טענתה של לבני שישראל יצאה מוחלשת מהאירועים של השבוע האחרון. כיצד יכול ראש הממשלה שלא להיפגש עם ראש האופוזיציה בנושאי ביטחון לאומי? הרי זה היה הנוהג עד כה של כל הממשלות, אז מדוע להפסיק פתאום? ראש הממשלה צריך להשיב מדוע הוא עירער את אחד מעקרונות היסוד של ישראל, והוא לא לדבר עם היישות הטרוריסטית בעזה. ממתי אנו מדברים עם יישות טרוריסטית ובאותו זמן מזניחים את ערוץ המיינסטרים של אבו-מאזן והרשות הפלסטינית? ממתי התחלנו להסביר לכל סביבתנו הקרובה ולעולם כולו שאנו לא מבצעים פעולה צבאית נחושה בגלל מחסור בכיפות ברזל על יד הערים הגדולות בדרום? לאור כל זאת, אני נאלצת להסכים עם דבריו של דב ויסגלס שאמר שממשלת ישראל מצאה את עצמה במלכודת אסטרטגית, ושידיה קשורות - זאת משום שלא מתנהל משא ומתן ואין לגיטימציה כמו שהייתה במלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה וכמובן מבצע חומת מגן.

אריאל שרון

באותה הזדמנות השר איתן, כמו שאר חבריו בליכוד, מצא גם לנכון לבקר את עצם יציאתנו מעזה. כנראה שהימין הישראלי עדיין לא הפנים את כל הסיבות מדוע דווקא שרון, ראש המחנה הלאומי, החליט לצאת מעזה. אז הרשו לי להסביר - על מנת להילחם כמו שצריך בארגונים כמו חמאס, הג'האד האסלאמי, ועדות ההתנגדות ושאר ארגוני הטרור, היה צריך להוציא את הצבא וגם את ההתנחלויות מתוך עזה. בשיחה אישית שהייתה לי עם שרון ב- 2005, הוא הסביר כי המנהרות ממצרים והברחות הנשק שינו את המצב הכללי. יציאה מעזה תאפשר תנאים להקמתה של יישות חמאסית אשר זו בתורה במהרה תמצא את עצמה בעימות מול הרשות בגדה המערבית - דבר שימנע  את הקמת מדינה פלסטינית מאוחדת. הנבואה שלו התבררה כנכונה.כמון כן, אני בטוחה שאם שרון היה בריא, עופרת יצוקה הייתה מתרחשת הרבה לפני סוף שנת 2008 - כנראה מיד לאחר חטיפתו של גלעד שליט. דבר אחרון שאמר רוני בר און בישיבת סיעת קדימה, ואני מסכימה עמו - ברק מנע את היציאה למבצע עופרת יצוקה שנה שלמה, וכאשר כבר יצאנו אליו - ניסה לבטלו לאחר 48 שעות של פעולה. כנראה שגם אותו ברק עכשיו בולם את נתניהו, כפי שבלם את אולמרט ולבני.

לסיכום - לפני שמתנפלים על קדימה, אני ממליצה בחום לגורמים השונים במפה הפוליטית להבין קודם כל את ה- DNA של המפלגה שלנו ואת המורשת שלנו. 

קדימה, להתעורר! עשרת צעדי החירום שעלינו לנקוט כדי להישאר רלוונטיים.

שלום לכולם, 

לאור האירועים של השבועיים האחרונים, החלו להידלק אצלי יותר ויותר נורות אדומות.

על אף שכמחצית מחברי הכנסת של מפלגת קדימה הינם חברי כנסת חברתיים בולטים, החל במאיר שטרית וכלה בנינו אביסדזה - קדימה אינה נתפסת בעיני הציבור הרחב כמפלגה שמסוגלת לתת את המענה הנדרש בסוגיות החברתיות הבוערות. ניתן לראות ביטוי לכך במאמר שהתפרסם היום ביאללה קדימה ושבשורה התחתונה טוען שקדימה אינה מהווה אלטרנטיבה חברתית וליברלית. 

ניתן לראות סימנים של התעשתות איטית מצד אנשים במפלגה, כדוגמת יו"ר המפלגה ציפי לבני, שצעדה עם הרופאים ביום שישי ואף סיפקה ניתוח רציני של המצב בראיון לערוץ 10.

עם זאת - זה לא מספיק! 

עושה רושם שיש במפלגה משהו שמנסה לבלום את מגמת החברתיות והליברליזציה של המפלגה, ולצערי, יש לכך  דוגמאות למכביר: 

• בראש ובראשונה, נזכיר את ההתגייסות המחפירה של מפלגתנו למען הצבעה בעד חוק תחבורה ציבורית בשבת, אשר נועד לשרת את הצעירים והשכבות החלשות - אנשים שאין להם רכב פרטי, או שבשל מחירי הדלק הבלתי נתפסים, אינם מסוגלים לנסוע ברכבם. 
• הפאשלה הבלתי נסלחת, שמהווה גם סטייה ממצע הבחירות של 2009 של מפלגתנו - היעדרה הבולט של עמדת קדימה ברשימת ההצבעות ביום רביעי האחרון בנושא נישואים וגירושים אזרחיים. רק אזכיר שבשנת 2005, באחת מישיבות קדימה האחרונות בהן השתתף אריאל שרון, הוא הצהיר שהוא עצמו יהיה ערב להעברת החוק הזה. 
• בנוסף, בימים אלו ממש, הנהלת הסיעה - גוף אשר מכריע לגבי אופן ההצבעה של המפלגה - לא מתייעץ עם יו"ר המפלגה ועם נציגי המפלגה אשר מייצגים ציבורים שונים ברחוב הישראלי, ומחליט בבושת פנים על אי נקיטת עמדה כלשהי בנושאי הליבה של המפלגה שלנו!
• איך אפשר בלי דוגמה אישית? לפני כחצי שנה, הנהלת הסיעה החליטה על חופש הצבעה לגבי אחד מהחוקים שלי - חוק מס עזבון על ירושות הגדולות מ- 10 מיליון שקלים. העברתו של חוק זה יכולה הייתה לסייע בהורדת נטל המסים על מעמד הביניים ולהיות הדגל החברתי של המפלגה שלנו ואחד מהפתרונות למחאה הנוכחית.

לו רק חברי המפלגה היו יכולים לצפות את העתיד לבוא בצורה טובה יותר, אולי לא היינו מגיעים למצב הנוכחי, בו רוב הציבור לא באמת רואה במפלגה שלנו אלטרנטיבה חברתית אמיתית. 

נחזור להווה - ממשלת נתניהו מספקת פתרונות חלקיים בלבד, אשר לא מתמקדים בשורש הבעיה. כך, במקום הנהגת שכר מינימום הוגן, מציעים מס הכנסה שלילי - אשר רק יתרום לכמות הבירוקרטיה הבלתי נסבלת מלכתחילה. כך גם, במקום ליישם את החוק של מאיר שטרית בעניין שכירות ארוכת טווח, השבוע הקרוב יהיה כולו דיון אימפוטנטי אחד גדול על הוד"לים (ועדות דיור לאומיות), שזה עוד דוגמה למשחקי ם בירוקרטיים. וכך, במקום החלטה חד משמעית להוריד את נטל המסים העקיפים, ובראש הראשונה המע"מ על מוצרים מזון בסיסיים - קואליצית נתניהו משתעשעת במאבק מתוקשר מול הטייקונים והריכוזיות, אשר במקום לרדוף אותם ולהשמיץ אותם, ניתן לפקח עליהם ולדאוג שהם ישלמו את המסים אשר ראוי שישלמו בהתאם לעושר הגדול שצבור בידיהם.

נדמה כי קדימה, מסיבות לא ברורות, הפסיקה להקשיב ולהתייחס לעמדות ודעות חברי המפלגה - כבר יותר מחצי שנה שלא התקיימה ישיבה של מועצת המפלגה, והדיון מתקיים רק באתרי האינטרנט של חברי המפלגה ובישיבות ועדת היגוי בראשות צחי הנגבי. אין ספק שחייבים לחזור לעבודה תקינה של מוסדות ופורומי המפלגה השונים. 

באופן קונקרטי, אני סבורה שבשבועיים הקרובים קדימה חייבת לצאת עם תוכנית חירום כלכלית-חברתית, שתכלול עשר נקודות קצרות וברורות, שיכללו בין היתר חלק מהחוקים שקדימה הציעה והממשלה דחתה, חוקים שבתכנון וכן עמדות אישיות שלי. להלן הנקודות שלטעמי צריכות להיכלל: 

1.  ביטול מס הבלו על הדלק

2. הקלת נטל המע"מ 

3. דיור להשכרה ברשויות מקומיות לצעירים וכן בנייה תקציבית או רכישה של דיור ציבורי, בהיקף של לא פחות מחמישה אחוזים מכל הבנייה השנתית

4. מס עיזבון על ירושות גדולות על מנת לממן הקלה במסים עקיפים

5. מס על מותרות, כולל קניית וילות בגודל של יותר מ- 500 מ"ר

6. ביטול הדרגתי של חברות כוח אדם

7. חינוך חינם לגיל הרך 

8. נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת 

9. שבכל אוניברסיטה יהיו מעונות שיוכלו להכיל לפחות שליש מהלומדים באוניברסיטה. 

10. קבלת ההצעה של לשכת המסחר בעניין קידומם וחיזוקם של העסקים הקטנים והבינוניים, כולל מתן אחוז מסוים מהמכרזים הממשלתיים לאותם עסקים. 

לסיכום - 

אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית. על מפלגת קדימה להתעורר ולהיזכר את מי היא מייצגת ומי קהל הבוחרים העיקרי שלה. אם לא נעשה זאת, ניתפס עם המכנסיים למטה בבחירות הקרובות, עד כדי כך שנסתכן בהיעלמות מהמפה הפוליטית שתשתנה ללא היכר בבחירות הקרובות.