לא יכולתי לבחור כותרת מתאימה יותר לשבוע שכזה, שהיה רווי בגילויי גזענות ועדתיות מכל הגוונים והצבעים.
נתחיל עם פרשת שפיכת המים בכיכובם של חבריי למשכן ראלב מג'אדלה ואנסטסיה מיכאלי. כתבתי בבלוג השני שלי בשפה הרוסית שהערבים בכנסת אינם פועלים כגוף אחד - יש ביניהם סוציאליסטים, קומוניסטים, לאומנים ואסלאמיסטים. מג'אדלה, שנבחן לכהן במפלגת העבודה, מפלגה ציונית, היה ראש ועדת הפנים ושר התרבות והספורט. חוץ מזה, המפלגה הקומוניסטית הכירה בישראל כבר ב- 1948 כמדינה יהודית ומתוקף הכרה זו גם הערבים הקומוניסטים מקבלים זאת כעובדה מוגמרת. לא כולם הם בשארה וזועבי! חייבים להבחין ולהבדיל. לכן, אני שמחה שאנסטסיה התנצלה ושננקטו צעדים משמעתיים כדי שהתנהגות זו לא תחזור על עצמה בעתיד מצד חבר כנסת כלשהו. אנחנו צריכים לנהוג בכבוד ובהבנה אחד כלפי השני.
נעבור לקרית מלאכי, שם רחשו בשבוע האחרון רוחות של עימות בין האוכלוסיה האתיופית והותיקה על רקע סירובם של בעלי דירות להשכיר ולמכור דירות לתושבים אתיופים. בנושא הזה יש לי חילוקי דעות עם אלו שטוענים כי מדובר בגזענות טהורה. אני חושבת שהמקרה המצער נוצר מסיבות אחרות אשר הראשית מביניהן היא כמובן הסיבה הכלכלית:
הדור הראשון של העולים אשר מגיעים לארץ זכאי למשכנתא בתנאים נוחים במיוחד ולכן כל המבוגרים רכשו דירות שלושה חדרים. לעומת זאת, הדור השני אינו מצליח לעזוב את הבית מהסיבה הפשוטה שהם אינם מסוגלים לשכור או לקנות דירה בזמן שהם מרוויחים שכר מינימום (או מעט יותר). בשל כך הם מצטופפים כולם בדירה אחת, לעתים קרובות כעשרה אנשים בדירה. אני יכולה להעיד מניסיוני בעבר כסגנית שרה לענייני קליטה וכן מפניות שקיבלתי דרך הפייסבוק על מקרים קשים בהם הילדים נאלצים לעשות שיעורי בית בישיבה על המיטה בשל הצפיפות האיומה. שוב שב ועולה הכשל של ממשלות ישראל לדורותיהן שלא חידשו את מלאי הדיור בר השגה לצעירים שמרוויחים מעט או לנכים ולקשישים (הבעיה חריפה במיוחד במגזר הקשישים שעלו מרוסיה). בנוסף, אני סבורה כי משרד הפנים חייב לתת מענק מיוחד לערים שאחוז העולים בהן גדול ולא לצפות שהעיריות יתמודדו לבדן עם מאסה של עולים.
באשר לערים בהן ישנם גילויי גזענות של ממש, כמו פתח תקווה ובית שמש, צריך לשקול לעשות סעיף מיוחד בחוק שיקבע שיש למנות ועדה קרואה לערים בהן פושה נגע הגזענות הממסדית.
ולדובדבן שבקצפת - התבטאויותיו החריפות של שלמה מעוז בנושא האשכנזים הלבנים - אני מציעה להסתכל על הנושא מזווית קצת אחרת. מעוז הזכיר בין היתר בנאומו את העולים מרוסיה שלא נתנו לאף אחד לרמוס אותם ולא מתייחסים ברצינות רבה מדי לקבוצות אליטיסטיות, אלא מפלסים את דרכם באופן עצמאי ובנחישות רבה. אני מציעה לכל אחד שחש מקופח (בין אם בצדק ובין אם לא), לנהוג בדרך הרוסית ולצפצף על החוצפנים ולהתקדם בראש מורם וחזה זקוף ולהתגאות במוצא. באשר לטענותיו של מעוז - מובן שהייתה אפליה וגזענות כלפי מזרחים בעשורים הראשונים של המדינה (אני אישית התעסקתי בהיבטים מסוימים של פרשת ילדי תימן), אולם היום אם קיימת גזענות בולטת ואפליה בוטה אז היא כנראה לא כלפי מזרחים אלא כלפי אתיופים בראש ובראשונה וכן גם כלפי רוסים (כמו למשל המאמר של ירון לונדון, בו הוא מבצע השוואה נלוזה בין עולים מאתיופיה ורוסיה לבין מסתננים מאפריקה). באפליה זו נמשיך להיאבק בכל הכלים שנתונים בידינו עד שתמוגר כליל.
אני מבקשת להזכיר למי ששכח - אנחנו מדינת קיבוץ גלויות, על בסיס זה נוסדה המדינה וזו הדרך היחידה שלנו להמשיך להתקיים.
שיהיה סוף שבוע גשום ורגוע.
נתחיל עם פרשת שפיכת המים בכיכובם של חבריי למשכן ראלב מג'אדלה ואנסטסיה מיכאלי. כתבתי בבלוג השני שלי בשפה הרוסית שהערבים בכנסת אינם פועלים כגוף אחד - יש ביניהם סוציאליסטים, קומוניסטים, לאומנים ואסלאמיסטים. מג'אדלה, שנבחן לכהן במפלגת העבודה, מפלגה ציונית, היה ראש ועדת הפנים ושר התרבות והספורט. חוץ מזה, המפלגה הקומוניסטית הכירה בישראל כבר ב- 1948 כמדינה יהודית ומתוקף הכרה זו גם הערבים הקומוניסטים מקבלים זאת כעובדה מוגמרת. לא כולם הם בשארה וזועבי! חייבים להבחין ולהבדיל. לכן, אני שמחה שאנסטסיה התנצלה ושננקטו צעדים משמעתיים כדי שהתנהגות זו לא תחזור על עצמה בעתיד מצד חבר כנסת כלשהו. אנחנו צריכים לנהוג בכבוד ובהבנה אחד כלפי השני.
 |
| עבור מג'אדלה, מזג האוויר הגשום הקדים להגיע. |
נעבור לקרית מלאכי, שם רחשו בשבוע האחרון רוחות של עימות בין האוכלוסיה האתיופית והותיקה על רקע סירובם של בעלי דירות להשכיר ולמכור דירות לתושבים אתיופים. בנושא הזה יש לי חילוקי דעות עם אלו שטוענים כי מדובר בגזענות טהורה. אני חושבת שהמקרה המצער נוצר מסיבות אחרות אשר הראשית מביניהן היא כמובן הסיבה הכלכלית:
הדור הראשון של העולים אשר מגיעים לארץ זכאי למשכנתא בתנאים נוחים במיוחד ולכן כל המבוגרים רכשו דירות שלושה חדרים. לעומת זאת, הדור השני אינו מצליח לעזוב את הבית מהסיבה הפשוטה שהם אינם מסוגלים לשכור או לקנות דירה בזמן שהם מרוויחים שכר מינימום (או מעט יותר). בשל כך הם מצטופפים כולם בדירה אחת, לעתים קרובות כעשרה אנשים בדירה. אני יכולה להעיד מניסיוני בעבר כסגנית שרה לענייני קליטה וכן מפניות שקיבלתי דרך הפייסבוק על מקרים קשים בהם הילדים נאלצים לעשות שיעורי בית בישיבה על המיטה בשל הצפיפות האיומה. שוב שב ועולה הכשל של ממשלות ישראל לדורותיהן שלא חידשו את מלאי הדיור בר השגה לצעירים שמרוויחים מעט או לנכים ולקשישים (הבעיה חריפה במיוחד במגזר הקשישים שעלו מרוסיה). בנוסף, אני סבורה כי משרד הפנים חייב לתת מענק מיוחד לערים שאחוז העולים בהן גדול ולא לצפות שהעיריות יתמודדו לבדן עם מאסה של עולים.
באשר לערים בהן ישנם גילויי גזענות של ממש, כמו פתח תקווה ובית שמש, צריך לשקול לעשות סעיף מיוחד בחוק שיקבע שיש למנות ועדה קרואה לערים בהן פושה נגע הגזענות הממסדית.
 |
| שלמה מעוז - חזק בהערכות כלכליות, קצת פחות בהערכות לגבי ההשלכות של הדברים שהוא אמר... |
ולדובדבן שבקצפת - התבטאויותיו החריפות של שלמה מעוז בנושא האשכנזים הלבנים - אני מציעה להסתכל על הנושא מזווית קצת אחרת. מעוז הזכיר בין היתר בנאומו את העולים מרוסיה שלא נתנו לאף אחד לרמוס אותם ולא מתייחסים ברצינות רבה מדי לקבוצות אליטיסטיות, אלא מפלסים את דרכם באופן עצמאי ובנחישות רבה. אני מציעה לכל אחד שחש מקופח (בין אם בצדק ובין אם לא), לנהוג בדרך הרוסית ולצפצף על החוצפנים ולהתקדם בראש מורם וחזה זקוף ולהתגאות במוצא. באשר לטענותיו של מעוז - מובן שהייתה אפליה וגזענות כלפי מזרחים בעשורים הראשונים של המדינה (אני אישית התעסקתי בהיבטים מסוימים של פרשת ילדי תימן), אולם היום אם קיימת גזענות בולטת ואפליה בוטה אז היא כנראה לא כלפי מזרחים אלא כלפי אתיופים בראש ובראשונה וכן גם כלפי רוסים (כמו למשל המאמר של ירון לונדון, בו הוא מבצע השוואה נלוזה בין עולים מאתיופיה ורוסיה לבין מסתננים מאפריקה). באפליה זו נמשיך להיאבק בכל הכלים שנתונים בידינו עד שתמוגר כליל.
אני מבקשת להזכיר למי ששכח - אנחנו מדינת קיבוץ גלויות, על בסיס זה נוסדה המדינה וזו הדרך היחידה שלנו להמשיך להתקיים.
שיהיה סוף שבוע גשום ורגוע.
