יום שבת, 22 בספטמבר 2012

לימנים ולשמאלנים נגמרו הפתרונות...


כואב לי לראות כיצד ביבי מתפתל ומסתבך עם שאלת תקציב המדינה, ובפראפרזה על הגיבור השייקספיריאני המלט, שואל את עצמו "להעביר את התקציב, או לא להעביר - זאת השאלה"... היות וביבי מכיר רק את המספריים המקצצות ככלי הפיננסי היחיד בארגז הכלים הממשלתי, והיות ואני מחבבת את ראש הממשלה ואוהבת לסייע - אני אמליץ על כמה פתרונות פשוטים שיסייעו לסגור את הגרעון התקציבי ולהעבירו. כך למשל, צפיתי בהשתאות בכתבה על החנות החדשה שפתחה גיבורת "מעושרות", הגברת ניקול ראידמן (ניתן לראותה בתמונה למטה, יחד עם שאר כוכבות "מעושרות", בפתיחת החנות "מאדאם דה פומפאדור" בכיכר המדינה), ובה נמכרות נעליים וז'קטים בעשרות אלפי שקלים. או במילים אחרות, מדובר במותרות - ולא מצרכים בסיסיים כמו לחם או חלב. למה לא להכניס מס על מותרות שכאלו? בטח בנות האלפיון העליון יסבלו פחות מהעלאה זו מאשר הזקנה שמחיר הלחם שלה התייקר...
הגיע גם הזמן להתחיל למסות את הרווחים הכלואים שעשויים להניב הכנסות בגובה מיליארדי שקלים. וכמובן יש את שאר הצעותיי כמו מס על ירושות גדולות והקטנת הטבות המס לחברות ענק, שמשלמות מס בשיעור נמוך לעתים עד פי 6 ממה שמשלמים חברות ועסקים קטנים.
ביבי - תפסיק להיות מתוסבך ותן לכנסת הזו להמשיך לכהן עד סוף הקדנציה, ובכך כנראה תשבור שיא גינס במדינתנו האהובה שמחליפה ממשלות כמו גרביים...

ולמי שמכנה את עצמו "מרכז-שמאל" ואלטרנטיבה לממשלה הנוכחית - אינכם אלטרנטיבה אלא אוסף של שיטות אידאולוגיות שאולי עבדו בזמן מפא"י אך לא רלוונטיות עכשיו!
כל השבוע אני שומעת בכי וקינה על מותו של "מעריב". אמת היא שמעריב היה העיתון שעמו למדתי עברית באולפן ב- 1991, וזה עיתון שאני אוהבת לקרוא לאורך כל השנים בגלל העיתונאים המבריקים שבו. אבל כשלפני שנתיים הגשתי שלוש הצעות חוק שמטרתן להגן על העיתונות הישראלית המגוונת ולהצביע על הסכנה שבחינמונים, היו אלה דווקא השמאלנים שבחרו לא להצביע בעד החוקים בטיעונים של "חופש הביטוי וחופש העיתונות". הצדיקים היחידים שהצביעו היו מספר חברים בקדימה, איחוד לאומי וחד"ש.
עכשיו העיתונים מתחילים למות - מעריב אפשר להגיד שהחזיר את נשמתו לבורא, ושאר העיתונים באותה הדרך, לצערי הרב.
הבעיה טמונה גם בועדים הגדולים - גודלו של מעריב היה כגודל מפעל לייצור טנקים, לא פחות... אז איך זה שהועד שלהם לא הצליח לפקח ולגלות מבעוד מועד שכספי הפנסיה של העובדים לא הגיעו ליעדם. ואיפה הביטוח הלאומי, משרד התמ"ת ומשרד האוצר בכל הסיפור? אני סבורה שיש ללכת לבית משפט לענייני עבודה ולהילחם ולהחזיר דרכו את 95 מיליוני השקלים שחייבים לעובדי מעריב.
חבל שהשמאל שלנו ממשיך להגן בצורה עיוורת על הועדים הגדולים, ולא רק בשוק העיתונות, שבשלב הנוכחי הנזק שלהם עולה על התועלת.

שיהיה שבוע טוב, שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!


אין תגובות:

פרסום תגובה