יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

תגובתי להקמת מפלגת "התנועה" על ידי ציפי לבני



כמי שתמכה במועמדתה של גב' לבני בפריימריז שהתקיימו ב"קדימה" בחודש מרץ 2012, אני מצטערת מאוד על החלטתה של גב' לבני לרוץ בבחירות לכנסת ה-19 בראש תנועה פוליטית חדשה שהיא הקימה.

לאחר שהפסידה ליו"ר "קדימה" הנוכחי חה"כ שאול מופז בהפרש גדול של כ-10 אלפים קולות, היא הייתה צריכה או לקבל את דין חברי התנועה ולהתייצב מאחרי חה"כ מופז כמספר 2 שלו או לקחת פסק זמן מפוליטיקה עד לבחירות לכנסת ה-20.

אך גב' לבני בחרה בדרך אחרת: לנסות ולחזור באופן לא לגיטימי לראשות תנועת "קדימה", תוך כדי ניסיון להדיח את ראש התנועה הנבחר. במהלך ניסיון זה היא גם ניסתה בעקשנות לא מובנת להחזיר ל"קדימה" דרך "דלת אחורית" את יו"ר "קדימה" לשעבר וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהורשע לפני שבועות ספורים בהפרת אמונים בפרשת "מרכז ההשקעות" ונדון בבית המשפט המחוזי בירושלים לעונש של מאסר על תנאי במשך שנה ולקנס כספי. הפרקליטות מצאה לנכון לבקש מבית המשפט העליון להחמיר את עונשו וגם ערערה על זיכויו של אולמרט בשתי פרשות נוספות: פרשת "מעטפות הכסף" ופרשת "ראשונטורס". בנוסף לכך, הוא עומד למשפט בפרשה חמורה אחרת – פרשת "הולילנד".

התעלמותה המוחלטת של גב' לבני מיו"ר "קדימה" הנוכחי חה"כ שאול מופז והזלזול שהיא הפגינה כלפיו, למרות שמדובר באיש עתיר זכויות שתרם רבות לביטחון המדינה ולביטחון אזרחיה בתור רמטכ"ל ובתור שר הביטחון, נותנים יסוד לחשוד שהתנהגותה מוכתבת בין היתר על ידי שיקולים עדתיים, מה שפסול בעיניי.


אין תגובות:

פרסום תגובה