יום חמישי, 10 בינואר 2013

גושים חוסמים - סכנה לדמוקרטיה

התקשורת מתעסקת באופן אובססיבי למדי באופציית הרכבת גוש חוסם של מפלגות המרכז-שמאל כדי לבלום את נתניהו. ציפי לבני, שמנצחת על מהלך זה, קיבלה כתף קרה מיאיר לפיד ושלי יחימוביץ - וממש לא הופתעתי מכך.

בניגוד לציפי, יאיר ושלי יודעים היטב את מי הם מייצגים. העבודה ויש עתיד מייצגות שתי קבוצות שונות בחברה הישראלית. בעוד שהעבודה חזרה אל ערכים סוציאליסטיים אמיתיים שמדברים אל המעמד הבינוני-נמוך, יש עתיד מייצגת את המעמד הבינוני והבינוני-גבוה. אמנם לשתי מפלגות אלו יש גם אינטרסים משותפים, אך בנושאים רבים הן חלוקות - ולכן לשלב בין שתי המפלגות יהיה כמו לערבב שמן ומים.


אולי היה סיכוי מסוים להריץ יחדיו את יש עתיד ואת התנועה, אבל אז נשאלת השאלה - מדוע מלכתחילה יש שלוש מפלגות שונות (כולל קדימה) במרכז המפה שאומרות דברים די דומים בסך הכל? אני לא רוצה להיכנס לסיבות אישיות, כי אם הליכוד וישראל ביתנו יכלו לעשות זאת, מן הראוי שגם במרכז המפה הפוליטית היו עושים זאת. ומי שלא מצליח להביא לשלום בית בתוך הגוש שלו, האם יהיה מסוגל לעשות זאת במסגרות רחבות יותר, כמו קואליציה או ממשלה? האם הוא ראוי לאמון הציבור?

בשורה התחתונה, המהלך הזה הוא סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שמהלך זה מתעלם מרצון הבוחר, ששם פתק אחד בקלפי ומקבל הפתעה למחרת יום הבחירות. רציתם להתאחד - הייתם צריכים לעשות זאת לפני הרכבת הרשימות! מעבר לכך, כל הדיבורים הללו על גוש חוסם במרכז-שמאל גרמו לדריכות בצד הימני של המפה הפוליטית. כעת יש שמועות שבנט והחרדים מתכננים מהלך דומה. ובסוף מה יקרה? במקום גוש חוסם מרכז-שמאל נקבל גוש חוסם ימין-דתיים, שלא ישאיר לביבי שום מרחב תמרון. מפלגות המרכז יתמוססו להן באופוזיציה (מלבד מפלגת העבודה, שיודעת עבודה אופוזיציונית מהי) - וקואליציית הימין-דתיים תפרח ותשגשג, וכל זאת בזכות התמימות הפוליטית והראייה קצרת הטווח של המפלגות הללו.

אין תגובות:

פרסום תגובה