יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

האם הישועה תבוא מסרי לנקה?


על אף שרשמית הכנסת נמצאת בפגרת קיץ, העבודה הפרלמנטרית לא נפסקת ולו לרגע. היום הייתי בשלוש ישיבות בשתי ועדות שונות: ועדת ביקורת המדינה בראשות רוני בר און, וועדת החינוך בראשות אלכס מילר. בשתי ישיבות אף נשאתי דברים, משום שהנושאים בהן שהועלו בישיבות נמצאים באופן קבוע באג'נדה שלי.
בועדת ביקורת המדינה שמעתי כעס רב מצדם של קבלני בניין  ומצד איגוד לשכות המסחר, על כך שהממשלה מתערבת בתחום שהיא לא מבינה בו כאשר היא שולחת נציגים מטעמה לאתר ולגייס ובדי בניין בסרי לנקה. זאת בעוד שהקבלנים מעדיפים בהרבה עובדים מקצועיים מסין, רומניה ובולגריה. הקבלנים אף העלו דרישה מהממשלה על כך שתחתום על הסכמים בילטראליים עם אותן מדינות כדי למנוע את ניצולם של העובדים הזרים גם במדינות המקור וגם בישראל. אציין בחצי צחוק-חצי רצינות שאחרי הסיפור עם שרה נתניהו והעובדת מנפאל אני כבר לא מופתעת מהעדיפויות הגיאוגרפיות של ממשלת ישראל. אולם מה שהכי הפתיע אותי הוא שנציג הממשלה בנושא איתור העובדים לבנייה היה בכלל בן אדם שבא מתחום החקלאות ואין לו שום מושג בנוגע לבנייה.
בנאומי בועדה שבתי והדגשתי את הבעייתיות של העובדים הזרים והבאתי כדוגמה את המהומות שהתרחשו בצרפת ובבריטניה. כנראה שהמושג "עבודה עברית" ידוע רק לעולים ולא לילידי הארץ, לצערי הרב. בועדה גם הבנתי מדוע יש מחסור בעובדי בניין ישראלים: על מנת למנוע תחרות וטענות מצד כוח אדם מקומי, בעשור האחרון פשוט סגרו את כל בתי הספר למקצועות הבנייה. וכך בעצם נשארנו בלי עובדים מקומיים.

בתמונה: מועמדות פונטציאליות לעבודה בבניין בארץ הקודש

לאחר מכן, השתתפתי בישיבה של ועדת החינוך והרוחות בה היו סוערות מאוד. על ראש הפרק עמד הניסיון של עיריית פתח תקווה לסגור את בית הספר היסודי גורדון בטענה שזה בית ספר המשמש כגטו רוסי – מהבחינה שרוב התלמידים והמורים בו הם ממוצא רוסי. כמובן שהטענות מצד העירייה הוצגו באופן מעוות ואפילו שקרי. מה שהכי לא מובן לי הוא כיצד ניתן לכנות בית ספר בו לומדים ילדים שנולדו בארץ כ"גטו", ומה מבדיל בינם לבין ילדים "ישראלים". מנכ"ל משרד החינוך אמר שבית הספר מתבלט בתוצאות המבחנים במתמטיקה, כך שטענות שהעירייה העלתה על כך שהבית הספר חלש אינן במקום ואינן נכונות. בנוסף, קיבלתי מספר מכתבים מהורים לילדים בבית הספר בהם ביקשו למנוע את ניסיונות העירייה לא לפתוח את כיתה א' במטרה "לייבש" את בית הספר.
לאחר שהקשבתי לטענות כל הצדדים, ביניהם גם שר החינוך גדעון סער, הגעתי למסקנה שצריך לבדוק אם מאחורי הכוונה לסגור את בית הספר עומד רצון של העירייה להעביר את בניין בית הספר (שתואר כמבנה שאיכות בנייתו מעולה) לידיהם של אינטרסנטים אחרים. אני רוצה להזכיר שהסיפור מאחורי הניסיון לסגור את בית הספר החילוני "שפות ותרבויות" בבית שמש היה שהחרדים בעיר רצו לחטוף את המבנה לעצמם (וכל זה בתמיכת ראש העיר). אני חוששת שגם כאן מדובר בסיפור דומה.
את היום הסוער חתמתי בביקור מעודד בבית קדימה באשדוד, שם נפגשתי עם פעילי קדימה ועם ראש הסניף ותכננו את עבודתנו העתידית במגזר הרוסי (העלתי תמונה מהמפגש לפייסבוק שלי).

אין תגובות:

פרסום תגובה