מספיק עם ביזוי השואה - תגובה לסבר פלוצקר

ביום ראשון (15/04) פורסם בידיעות אחרונות טור של סבר פלוצקר שנקרא "אכן כשלון יהודי". פלוצקר תומך בטור שלו בטענתו של א.ב יהושע שהשואה הייתה כשלון של העם היהודי. פלוצקר סבור שהעם היהודי באירופה צריך היה להבין בשנות ה- 30 את הסכנה המתקרבת ולנקוט בצעדים הנחוצים: לצבור נשק ולערוך מסע חיסולים בקרב המנהיגים הפשיסטיים. לדבריו, ניתן היה גם לנסוע לפלסטינה. מה שפלוצקר שוכח הוא שהיהודים היו מפוזרים במדינות שונות ללא שום גוף מרכזי שמאחד ומקשר ביניהם. מה גם שצריך להזכיר זה שבנסיבות היסטוריות מעט שונות – צבאו של המצביא הגרמני ארווין רומל היה מנצח במצרים ומגיע גם לארץ ישראל. ואז גורלו של העם היהודי בפלשתינה לא היה אחר מאשר גורלם של יהודי אירופה.

מאוד הופתעתי כשא.ב יהושע החליט להטיל את האשמה על העם היהודי, על שישה מיליון אנשים, שמלבד יהדותם לא היה ביניהם שום קשר או שפה משותפת. כמו למשל אנה פרנק ומשפחתה או בני המשפחה של אבי שחיו באוקראינה מאחורי מסך ברזל וכל רעיון של בריחה או צבירת נשק מבחינתם גבל בבדיחה גרועה. יכול להיות גם שפלוצקר שכח את ועידת אוויאן בשנת 38 שבה הוחלט שלא יקלטו פליטים יהודיים במדינות המערב? מילא היה מדובר רק בחוסר ידיעה היסטורית. אבל טענה שכזו פוגעת בניצולים שעדיין חיים ומכתימה זכרם של שישה מיליון יהודים.

יתרה מזאת, פלוצקר משליך מהתנהגותם של היהודים בשואה על ימינו אנו, ואומר שזוהי ההוכחה שאסור לנו להיות פסיביים במאבק מול התגרענותה של איראן. ואני שואלת – מה בדיוק חידשת לנו? על מה כל העולם מדבר בשנה האחרונה? או שמא פלוצקר מנסה להציע לאנשים פרטיים לנסות להתנקש בהנהגה האיראנית. גם זו טיפשות לשמה. 

מספיק עם הדמגוגיה העדתית

בחודש האחרון יצא לי לקרוא כמה וכמה מאמרים ותגובות בעיתון הארץ, ביניהם מאמרים של פרופ' אווה אילוז מהאוניברסיטה העברית, שמסבירים לקורא כי גם לאחר שני דורות נמשכת אפליית המזרחים על ידי הממסד  האשכנזי. לצערי מדובר בטיעונים ממוחזרים שהיו תקפים לזמנים אחרים בהם אכן הייתה אפליה ממסדית ואף היו התנכלויות שונות, כמו פרשת ילדי תימן למשל (שעד ימינו אנו עוד לא פוענחה עד הסוף). 

אחד מהטיעונים המרכזיים שעולים בכתבות הוא שמזרחים לא מקבלים מספיק מענקי מחקר ולא מקודמים לתפקידי רקטורים ודקאנים. מה שמכעיס אותי במיוחד הוא שכל אותם מומחים לאפליה פשוט עוצמים את שתי עיניהם ומתעלמים מגלי העלייה של שנות השמונים והתשעים מאתיופיה וחבר העמים. אלו גלי עלייה שהגדילו את אוכלוסיית ישראל בכמעט 20%, ונתקלו בגילויים מכוערים של גזענות, אפליה וזלזול מצד "הותיקים". נדמה כי החברה שלנו הייתה צריכה להפיק לקחים ממה שקרה בתקופת קום המדינה ולהפוך לחברה סובלנית יותר. עם זאת, זה לא קרה וגם גלי העלייה האחרונים סבלו מנחת זרועה של הגזענות. 


במסגרת עבודתי הפרלמנטרית זה 15 שנה בכנסת, נתקלתי באינספור מקרים בהם ילדים בבתי הספר סבלו מגילויי גזענות (חלקם גם אלימים) בשל צבע עורם ומבטאם - בין אם מדובר בילדים אתיופים כהי עור ושיער או ילדים רוסים בהירי עור ושיער. הגזענות לא פוסחת על אף אחד, ואפילו המשטרה בשנות ה90 נהגה באלימות מופרזת כלפי העולים. אני מדגישה זאת משום שהמאמרים בעיתון טענו כי כל חטאם של המזרחים הוא בצבע עורם הכהה והשתייכותם לתרבות המזרח. לא כך הדבר.

סובלים יותר מהמזרחים. הפגנה של עולים אתיופים נגד גזענות.

הגיע הזמן שכל המומחים לקיפוח המזרחים יפסיקו לחשוב שהם כה מיוחדים ומסכנים, זו כנראה התנהגות של כל חברה ותיקה שמקבלת בעוינות וחשדנות עולים חדשים. מה גם שלא פעם גם אותם מזרחים מקופחים לכאורה הצטיינו בעוינותם כלפי העולים החדשים ממדינות אחרות. קחו לדוגמה את קרית מלאכי - מי היה נגד השכרת הדירות לאתיופים? אשכנזים? לא רק. גם לא מעט יוצאי עדות המזרח. אני מכירה גם לא מעט מקרים בהם יש גזענות בין קבוצות אתיופים לקבוצות של רוסים. זה בא כדי לחזק את טענתי שהגזענות היא נחלת כלל החברה הישראלית והמרפא לגזענות לא יבוא מדרישת התנצלות ממסדית על אירועי העבר אלא שיפור החינוך לסובלנות בקרב ילדינו. 


ואם באמת נסתכל בראייה אובייקטיבית ופרקטית, אז מי שנזקק לעזרה הרבה ביותר כיום הינם האקדמאים האתיופים שמתקשים אפילו להתקבל למקצועות אותם למדו במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. אני אישית נלחמת למענם יחד עם חברים נוספים מהכנסת. זהו נושא חוצה מפלגות. שם נמצא אי השוויון האמיתי. אז מספיק עם הדמגוגיה העדתית. 

שלוש שנים בכנסת ה- 18 - סיכום הפעילות הפרלמנטרית שלי

שלום לכולם,
אני שמחה להביא לעיונכם את הדוח שמסכם את פעילותי הפרלמנטרית בכנסת ה- 18 במהלך שלוש השנים האחרונות. קריאה  מהנה!

בכנסת ה-18 מכהנת כחברה בוועדות: לביקורת המדינה; העלייה, הקליטה והתפוצות; לפניות הציבור; וועדת משנה למאבק בסחר בנשים.

          במשך 3 שנים הוגשו 133 הצעות חוק, אותן יזמה לבד או במשותף עם חברי הכנסת הנוספים. מתוכן:

          4 הצעות חוק שאושרו על ידי מליאת הכנסת בקריאה השלישית והפכו לחוקים:

- תיקון לחוק האזרחים הוותיקים (אושר ב-28.12.09). על פיו, חלק מפנסיונרים שעבדו בישראל, מקבלים פנסיה קטנה ממקום עבודתם ואינם זכאים בשל כך להשלמת הכנסה, יוכלו לקבל זכויות והטבות, להם זכאים פנסיונרים שמקבלים השלמת הכנסה. התיקון ייכנס לתוקף בשנת 2016. 

- תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (אושר ב-28.06.10) האוסר לשאול מעמד/ת לעבודה שאילות מפלות במהלך ראיון העבודה.

- פטור לערוצי טלוויזיה המיועדות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות (ביניהן ערוץ 9 וערוץ המוזיקה) מתשלום דמי שימוש לבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים (אושר ב-21.07.10).

- תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) המטיל סנקציה אזרחית על מעביד בשל אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה (אושר ב-3.08.11). על פיו, בית הדין לענייני עבודה יכול לחייב מעביד שלא מסר לעובדו הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה, בתשלום פיצויים לעובד שאינם תלויים בנזק בסכום של עד 15000 ₪.

          אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שירותי סעד (תיקון – שינוי הרכב וועדת ערר) (20.02.12) והוכן נוסח הצעת החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. נקבע בה שבראש וועדת הערר הדנה בעוררים על החלטות של שירותי הרווחה יעמוד משפטן הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום והיא תהפוך לבלתי תלויה בשירותי הרווחה. כתוצאה מכך, יגדל הפיקוח הציבורי על השירותים הללו.

          2 הצעות חוק אושרו בקריאה טרומית:

- הצעת חוק השוללת זכויות והטבות שונות ממחבלים המרצים את עונשם בבתי הכלא בישראל שאת שחרורם דורשים ארגוני המחבלים תמורת שחרור אזרחים/חיילים ישראלים שנחטפו על ידם (אושרה ב-26.05.10). היא אוחדה עם הצעות חוק דומות של חברי הכנסת דני דנון, יריב לוין (ליכוד) ואירה אלדד (איחוד לאומי) והועברה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה לצורך הכנה להצבעה בקריאה ראשונה. לצערנו, הליך אישור הצעת חוק זאת מוקפא.

- הצעת חוק איסור שימוש בסמלים וכינויים נאצים (11.01.12). היא אוחדה עם הצעות חוק דומות של חברי הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי), זבולון אורלב (הבית היהודי) ויואל חסון (קדימה) והעברה לוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנה להצבעה בקריאה ראשונה.  

          11 הצעות חוק הפכו להצעות רגילות לסדר היום והועברו לדיון בוועדות הכנסת: וועדת הכספים; וועדת חוקה, חוק ומשפט; וועדת הפנים ולהגנת הסביבה; וועדת העבודה, הרווחה והבריאות; וועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט.  ביניהן: הצעת חוק על הורדת גיל פרישה לפנסיה לעובדים העובדים בעבודה שוחקת; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור כיסוי פנים במקום ציבורי); הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – איסור חקירת חשוד בלילה).

          38 הצעות חוק נדחו על ידי מליאת הכנסת בהצבעה בקריאה טרומית בגלל התנגדות הקואליציה. החשובות ביותר מביניהן: 

- הצעת חוק דיור סוציאלי. הצעת חוק על רכישת 5%-8% מדירות הנמכרות בשוק החופשי על ידי הממשלה במטרה להפוך אותן לדיור הציבורי לנזקקים (נדחתה 4 פעמים),

- הצעת חוק ברית הזוגיות. הוגשה יחד עם חברי כנסת נוספים מתנועת "קדימה".

- הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – גובה שכר מינימום).

- הצעת חוק מס עזבון המטילה מס עזבון בשיעור של 10% על עיזבונות מעל 10 מיליון ₪.

- הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון -  שיעור ניכוי ממי שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבה מכוח דיני חוץ).

- הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת סכום להשתכרות בנוסף לקצבה). המטרה: להגדיל את סכום השתכרות בנוסף לקצבה לקשישים המקבלים קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה (נדחה פעמיים).

-  הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת סכום להשתכרות בנוסף לקצבה). המטרה: להגדיל את סכום השתכרות בנוסף לקצבה לאזרחים המקבלים גמלת הבטחת הכנסה.

- הצעת חוק זכויות פליטי השואה.

- הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לקטינים בני הדור הרביעי).

- הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – ייצוג עסקים קטנים ובינוניים במכרז) (נדחה פעמיים).

- הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים). 

- הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (השכלה גבוהה כתנאי בגיוס חוקרים למשטרה) (נדחה פעמיים).

- הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – העדפת משפחה מדרגה ראשונה כמשפחה אומנת).   

- הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העלאת שיעור ההנחה בעד תרופות לאזרחים ותיקים).      

במהלך כהונתה של הכנסת ה-18 הוגשו 16 שאילתות לשרים, 17 הצעות לסדר היום, ו-16 בקשות לקיים דיון מהיר באחת מוועדות הכנסת. במסגרת "שעות שאילות" עם השרים התקבלו 16 תשובות משרים שונים.

          ח"כ מרינה סולודקין נעמה 81 פעמים במליאת הכנסת: 5 פעמים במסגרת דיוני תקציב המדינה; 56 פעמים בדיונים על הצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידה לבד או במשותף עם ח"כים נוספים; 8 פעמים בהצעות לסדר היום שהוגשו על ידה; 7 פעמים בהצעות אי אמון בממשלה; פעמיים בדיונים על הצעות חוק ממשלתיות; 3 פעמים בנושאים אחרים.

          במהלך הכנת הצעות חוק והצעות לפתרון בעיות חברתיות קשות היא נפגשה עם: ראש הממשלה בנימין נתניהו (בעיית מחסור בדיור הציבורי); מבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס (הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות על ידי שירותי הרווחה – התקיימו 2 פגישות בנושא); יו"ר הסוכנות מר נתן שרנסקי (בעיות עולים מבריה"מ לשעבר); שר החוץ אביגדור ליברמן (פנסיות לעולים מארצות המוצא, בירור גורלו של ראול וולנברג, שחרורו של ג'ונתן פולארד ותמיכת סיעת ישראל ביתנו בשורה של הצעת חוק שהוגשו על ידי חה"כ סולודקין – 3 פגישות); שר המשפטים יעקב נאמן והשר לביטחון הפנים יצחק אהרנוביץ' (הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות – דרישת הסיוע להרשעה על פי הודאה); שרי הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג (לשעבר) ומשה כחלון (הנוכחי – 3 פעמים) (הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות על ידי שירותי הרווחה); שר התמ"ת לשעבר בנימין בן-אליעזר (תוכנית "ויסקונסין", זכויות של מפעילי עגורנים); שר הביטחון אהוד ברק (הפסקת ייצור נגמ"שים בישראל); שר חקלאות לשעבר שלום שמחון (עובדים זרים בענף הדייג); ראש העיר אשקלון בני וקנין (סוגיות הקשורות לעולים – תושבי העיר אשקלון); הרב הראשי לישראל לשעבר ויו"ר מוזיאון "יד ושם" ישראל מאיר לאו (תמיכה בהצעת חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – יום חסידי אומות העולם)).             

      במסגרת פעילותה הפרלמנטארית הקימה חה"כ סולודקין בכנסת ה-18 3 שדולות פרלמנטאריות שמטרתן לקדם נושאים, בהן היא עוסקת שנים רבות:

1) השדולה "המאבק כנגד הוצאת ילדים מהורים וממשפחות נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה". התקיימו 9 ישיבות השדולה.

2)  השדולה "הצורך הדחוף בתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודאה)". התקיימו 3 ישיבות השדולה.

3) השדולה "קביעת יום חסידי אומות העולם". התקיימה ישיבה אחת.

          עבודה ציבורית. במהלך 3 שנים האחרונות התקיימו 44 קבלות קהל ופגישות עם בוחרים בערים: ירושלים, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שמש, בת ים, גבעת זאב, חדרה, חולון, חיפה, ירוחם, כפר סבא, לוד, נשר, נתניה, עכו, ערד, קרית ביאליק, ראשון לציון, רמת גן ותל אביב.

          היא השתתפה ב-4 הפגנות מחאה של מדענים עולים כנגד כוונה לסגור את תכנית קמ"ע – תוכנית לקליטת מדענים עולים, ב-2 הפגנות של תושבי בית שמש כנגד סגירת בית ספר ממלכתי בעיר ובהפגנה של עולים דוברי רוסית ליד כנסת שהתקיימה במסגרת המאבק החברתי כנגד יוקר מחייה ובעד שינוי סדרי העדיפויות של הממשלה. ביקרה באוהל המחאה של משפחת שליט, באוהל המחאה כנגד אי רצון הממשלה לבנות דיור ציבורי לנזקקים ובאוהל התנועה למען שחרורו של יונתן פולארד. כמו כן, השתתפה בטקס הסרת הלוט מלוח הזיכרון להנצחת יהודי לנינגרד שנספו בשואה במוזיאון "יד ושם". השתתפה בשולחן עגול בנושא "ישראל 2021" שאורגן על ידי מערכת עיתון "זה מרקר" בבאר שבע ובכינוס בנושא "זכויות אדם וזכויות חברתיות" בתל אביב.   

          מתחילת עבודתה של הכנסת ה-18 התקבלו בלשכתה של ח"כ מרינה סולודקין כמעט 8000 מכתבים ועשרות אלפי פניות ציבור בטלפון.     

          פעילות בתוך מפלגה בכלל ובקרב פעילים דוברי רוסית בפרט. ח"כ סולודקין השתתפה במשך 3 שנים האחרונות ב-64 אירועים מפלגתיים של תנועת "קדימה": ישיבות מועצת קדימה, ישיבות וועדת היגוי לענייני מפלגה, פגישות עם פעילי קדימה, סיורי בחירות לפני הבחירות המוניציפאליות בערים השונות וכו'. אירועים אלה התקיימו בערים: פתח תקווה, ירושלים, אופקים, אור יהודה, אשדוד, אשקלון, באר שבע, הרצלייה, חולון, חיפה, יבנה, ירוחם, ערד, קרית ביאליק, קרית מלאכי, ראשון לציון, שדרות, תל אביב ובמגזר הערבי.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           

סיכום השבוע (4 למרץ - 10 למרץ)

אז בין גראד לגראד הייתה השבוע גם פעילות בכנסת. השבוע העליתי במליאה הצעת חוק המבקשת להטיל מס רכישה בגובה 20% לתושבי חוץ שקונים נדל"ן במדינת ישראל כדי לעצור את עליית מחירי הדיור. ועדת טרכטנברג עסקה בתופעה הזו אך לא הגישה המלצות בתחום. את הכסף שיתקבל ממסים אלו ניתן יהיה לתעל לטובת השקעה בדיור ציבורי ובדיור בר השגה. ושלא ימכרו לכם סיפורים על כך שתהיה בריחת הון מהארץ - בדיוק כפי שאף אחד לא ברח בעת שהטילו מס על ניירות ערך ב- 2002, כך גם עכשיו אף אחד לא יברח. הממשלה כרגיל הייתה נגד. הרבה יותר קל להמציא וד"לים ותוכניות שלא ניתן ליישם מאשר לנקוט מספר צעדים פשוטים שיקלו על האזרח הישראלי שמבקש לקנות או לשכור דירה במדינת ישראל.

גם בנושא הדאגה לאנשי מילואים שמחזיקים או עובדים בעסק בינוני אין לי בשורות טובות - בדיון בועדת ביקורת המדינה שניהל חברי לסיעה רוני בר און בנושא דוח מבקר המדינה, התברר שבמהלך ארבעת החודשים שחלפו מאז הישיבה הקודמת לא נעשה כלום בנושאים הללו חוץ מפטפטת רבה וברבורים חסרי תוחלת. הצעתי לנציגי ארגוני המילואמניקים שנכחו בדיון לעתור לבג"צ על כך שאין יישום של המלצות דוח המבקר בנושא הזה. כנראה שצריך להזכיר לשרים ברק, שמחון ושטייניץ שצה"ל מתבסס בעיקר על כוח המילואים ועלינו לדאוג להם! 

נאום - הצעת חוק עדות שקר של עובדים סוציאליים

הצעת חוק העובדים הסוציאליים (תיקון – עדות שקר) נוגעת לנושא רגיש מאוד. 

בכנסת הנוכחית עקב מאות תלונות שהתקבלו בלשכתי בנושא הוצאת ילדים מהבית על ידי שירותי הרווחה, נאלצתי להקים שדולה פרלמנטארית בנושא הנ"ל. בעבודת השדולה משתתפים חברי כנסת מכל סיעות הבית, משפטנים העובדים בתחום, עיתונאים, עובדים סוציאליים, פעילים פוליטיים ממפלגות שונות. אחת התוצאות העיקריות של פעילות השדולה – 9 הצעות חוק שהוגשו על ידיי (חלקם יחד עם חברי כנסת נוספים מהסיעות השונות). רק שלשום אחת מהצעות החוק הללו אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה הודות לתמיכתם של שר הרווחה והשירותים החברתיים חה"כ משה כחלון ויו"ר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות חה"כ חיים כץ.

במאות המכתבים שמתקבלים בלשכתי, בדיונים שהתקיימו בבתי משפט בנושא הוצאת ילדים מן הבית ובשמונה הישיבות של השדולה שלי, שבה ועולה הסוגיה של תצהירים המוגשים על ידי שירותי הרווחה לבית המשפט ושל עדויות העובדים הסוציאליים בבתי המשפט. לעתים קרובות מדי נתקלת אני בטענות שעובדי הרווחה מוסרים נתונים לא מדויקים או מסולפים ושקריים בעדותם בבתי המשפט. מדובר על נתונים כגון רצון הילד לצאת מן הבית, הסכמתם של ההורים ו/או קרובי משפחה אחרים להוצאתו מן הבית, האשמות על התעללות בילדים ו/או הזנחתם וכדומה.

עדות שקר של עובד סוציאלי עלולה להרוס את חייהם של הילד ומשפחתו

אני רוצה להדגיש בהקשר זה, שעובדים סוציאליים רבים עושים את עבודתם נאמנה ומשתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לסייע ללקוחותיהם. בחלק מהמקרים מסירת נתונים לא מדויקים נובעת מטעויות בתום לב. אך במספר לא קטן של מקרים מדובר במסירה מכוונת של נתונים לא נכונים. למשל, כשרוצים להוציא ילד מבית הוריו לא כדי להגן עליו מפני התעללות או הזנחה כביכול, אלא כדי למלא מכסות במסגרות החוץ ביתיות.

 לעדותו של העובד הסוציאלי ישנה השפעה רבה יותר מאשר לעדותו של האזרח הרגיל על ההליך המשפטי ועל החלטות של בתי המשפט. עדותו של העובד הסוציאלי מתקבלת בדרך כלל כחוות דעת מקצועית ובלתי תלויה שאין לערער עליה. חלק מעורכי הדין שהשתתפו בישיבות השדולה שלי, כולל עורכי דין ידועים ובעלי שם, טענו שלעתים קרובות השופט עד כדי כך סומך על חוות דעתו של העובד הסוציאלי, שמאמץ אותה במלואה בפסק דינו.

ישראל היא מדינה דמוקרטית, לכן החלטה לא מוצדקת על הוצאת הילד ממשפחה נורמטיבית גורמת לכך שההורים מגישים ערר לערכאות משפטיות גבוהות יותר (עד לבית המשפט העליון). ובדרך כלל, אחרי שנים ארוכות של מאבק והוצאת סכומי עתק על מימון שכר טרחה של עורכי דין, מצליחים להשיג את הצדק: הילד מוחזר למשפחתו. אך הוא חוזר עם טראומה קשה (לעתים, בלתי הפיכה), מבולבל בכל מה שקשור לזהותו ולזהות משפחתו. גם עתידו נפגע וגם המשפחה נפגעת, לעתים עד כדי פירוקה המלא.

לצערי הרב, גם אחרי החלטה של בית המשפט העליון הקובעת שחלה טעות נוראית בעצם הוצאת הילד מהבית, אף אחד לא משלם את מחיר המחדל (חוץ מילד ומשפחתו). ומקור המחדל – בעדות השקר של העובד הסוציאלי.

החוק הקיים קובע אמנם עונש על עדות שקר, בהתחשב בעובדה שעדות שקר עלולה להביא לעיוות דין. כיוון שלעדותו של העובד הסוציאלי, כפי שהסברתי, ישנו משקל רב יותר מאשר לעדותו של אזרח רגיל ותוצאותיה קשות יותר מתוצאות של עדות שקר רגילה, גם העונש על עדות שקר של עובד סוציאלי חייב להיות קשה יותר מהעונש על עדות שקר במקרה הרגיל. וזה מה שקובעת הצעת החוק שלי. העונש על עדות השקר של עובד סוציאלי על פיה: מחיקת רישומו בפנקס העובדים הסוציאליים, קנס כספי בסך עשרים וחמישה אלף שקלים ומאסר עד 9 שנים ולא פחות מ-7 שנים.

אני משוכנעת שזוהי הצעת חוק נכונה וצודקת, אך הממשלה לא בשלה עדיין להכיר בכך שהוצאה לא מוצדקת של ילדים מהבית היא פשע חברתי ולכן מתנגדת להצעת החוק הנ"ל. בהתחשב בזה, סבורה אני שבשלב זה כדאי להפוך הצעת החוק להצעה רגילה לסדר היום ולהעביר אותה לדיון בוועדת העובדה, הרווחה והבריאות.      

הצעת אי אמון בממשלה עקב מינויו החפוז של השר וילנאי לתפקיד שגריר ישראל בסין - הנאום במליאה

סיעת קדימה החליטה להגיש הצעת אי אמון בנושא כישלון ממשלת נתניהו בהכנת העורף למצב חירום בגלל שאירועים שהתרחשו בשבוע שעבר הדאיגו מאוד את הציבור הישראלי. הממשלה החליטה למנות באופן חפוז את מתן וילנאי – השר להגנת העורף לתפקיד של שגריר ישראל בסין. המהלך כלל לא הוסבר לציבור לא מבחינת מצב העורף ומוכנותו למלחמות הבאות ולא מבחינת מצב היחסים בין ישראל לבין סין.

ניתן לפרש את התפטרותו הפתאומית של השר וילנאי בדרכים שונות. או שמשרד שלו שמרכז את כל עבודת ההכנה של העורף למצב חירום לא קיבל את התקציב הנדרש. או שהתקלקלו היחסים האישיים בין השר וילנאי לבין ראש הממשלה ושר הביטחון ומינוי לשגריר ישראל בסין הוא בעצם "גירוש כבוד" של השר הלא נוח מהממשלה שלא רוצה לעסוק בנושא הכננת העורף. או אולי מדובר בסיבות פנים מפלגתיות – התפתחויות כלשהן בתוך סיעת העצמאות. אני לא רוצה לנחש: מהן הסיבות האמתיות. אני גם לא רוצה להתנפל על השר וילנאי – יש לו רקורד צבאי מצוין ומ-2007, עת מינויו לתפקיד סגן שר הביטחון האחראי על עורף ועל מערך המילואים, הוא מילא את תפקידו באופן משביע רצון. ההוכחה לכך - מיגון של עוטף עזה.

 אבל אנחנו, בסיעת קדימה טוענים שההחלטה למנותו לתפקיד שגריר ישראל בסין והתפטרותו מתפקיד השר להגנת העורף הייתה חפוזה, בלתי אחראית ומסוכנת. בוא נזכור: בפני אילו אתגרים וסכנות ניצבים מדינת ישראל ואזרחיה היום. אנחנו נמצאים על סף הכרעה בנושא הגרעין האירני. התפתחויות שיכולות להתרחש בסוריה בתקופה הקרובה עלולות לגרום לתגובת שרשרת: התקפות של חיזבאללה וחמאס על העורף הישראלי. מדובר בגשם של טילים מסוגים שונים ולטווחים שונים שיכול לרדת על יישובינו כבר בשבועות הקרובים. וזה עוד לפני שנזכיר את המצב הלא יציב במצרים שלאחר תקופת מובארק – סכנה ממשית של התקפות טרור על גבול ישראל- מצרים. גם בירדן לא כל כך שקט.

השר וילנאי - הישגיו במשרד להגנת העורף ראויים לציון, אך עזיבתו מעוררת שאלות רבות

ומה מצב העורף שלנו? לפני כמה חודשים יצאה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיור באשקלון במטרה לבדוק: האם ישנם מקלטים בשכונות של בנייה קלה, שכונות בהן מתגוררים בעיקר עולים של שנות ה-90? מה קורה עם מיגון בתי הספר בדרום? חברי הוועדה השתכנעו בעקבות הביקור שהמיגון אינו מספיק.

ממשלות ישראל, כולל הממשלה הנוכחית, קיבלו כבר התרעות רבות על המצב הבעייתי בתחום הגנה על העורף להתקפות בנשק קונבנציונלי (שלא לדבר, חלילה, על הנשק הלא קונבנציונלי). מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שלישראל אין מספיק אמצעים יעילים ותשתיות נחוצות לארגון הגנה על העורף. למזלנו, הוכח גם שלאזרחי ישראל ישנו כושר עמידה לא מבוטל. אבל אי אפשר לסמוך רק על כושר העמידה של האזרחים. גם במסקנות וועדת וינוגרד וגם בדוחות של מבקר המדינה הודגש פעמים רבות המצב העלוב של שירותי הכבאות, ההצלה והבריאות שנועדו לספק הגנה על העורף בתקופות חירום. בעקבות אסון הכרמל הגיע מבקר המדינה למסקנה ששירותי הכבאות יקרסו במצב חירום. אדרבה, בין 2006 ל-2010 שיעור תקנים לעובדי המנהל בשירותי הכבאות עלה מ-14% ל-29%, בזמן ששיעור הכבאים הפועלים בשטח ירד מ-86% ל-71%. כאילו, עובדי המנהל ייפעלו בשטח בזמן חירום! 

תרגיל פיקוד העורף 

 
אנחנו לא קיבלנו מהממשלה תשובות לשאלות החשובות: האם הקמת המשרד להגנת העורף היה צעד נכון ויעיל להגברת שיתוף הפעולה בין המוסדות השונים העוסקים במלאכה, כולל רשות חירום לאומית, משרדי הממשלה והצבא (אני אישית חושבת שכן)? האם המשרד ימשיך להתקיים לאחר עזיבתו של השר וילנאי? אם כן, מי יהיה מחליפו ולמה לא בוצעה הפיפה מסודרת בין השר היוצא לבין השר הנכנס? מה סכום התקציב של המשרד או פעם נוספת הוא יועבר למשרד הביטחון ושר הביטחון יחליט על דעת עצמו – מה לתקצב ומה – לא? האם העברת שירותי הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים ולא למשרד להגנת העורף או רשות חירום לאומית היה צעד נכון? האם שאילות אלה נדונו בכלל במסגרת כלשהי?

אך הממשלה אפילו לא יודעת לשאול את עצמה את השאלות הללו, שלא לדבר על לתת תשובות ברורות עליהן. החלפת השר במשרד להגנת העורף בזמן כל כך קריטי הוא צעד על גבול רשלנות פושעת, הזנחת האינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל ומשחק מסוכן בחיי אזרחיה.

לכן אני קוראת לכם, עמיתיי חברי הכנסת להביע אי אמון בממשלה הנוכחית.

הצעת חוק - חובת מעצר של מפר צו הגנה - הנאום במליאה

                                                                             ‏3 פברואר, 2012

אדוני היושב ראש,

כנסת נכבדה, 

          יזמתי את הצעת חוק אלימות במשפחה (תיקון – חובת מעצר של מפר צו הגנה) יחד עם חברי ועמיתי חה"כ יואל חסון לאחר ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שהוקדשה לנושא של אלימות במשפחה ורצח נשים במשפחה. נציגי הארגונים החברתיים ונציגות של ארגוני הנשים שהשתתפו בישיבה ציינו במהלכה שהפרת צו הגנה על ידי מי שנגדו הוצא הצו כמעט תמיד קודמת לרצח נשים בתוך המשפחה.

          במהלך הישיבה גם נשאלה השאילה הבאה: אם שופט סבור שהמצב חמור עד כדי כך שמחייב הוצאת צו הגנה, למה משטרת ישראל מפגינה לעתים קרובות אדישות וחוסר עניין ולא ממהרת לנקוט בצעדים ממשיים כנגד מפירי צו זה? כשבדקתי את המצב החקיקתי בתחום, גיליתי לתדהמתי שבחוק הקיים אין סנקציות כנגד מפר צו הגנה ולכן למשטרה אין את הכלים הדרושים כדי להעניש את מפר הצו ולמנוע את הרצח הבא.

          במשך שנים רבות השתתפתי ומשתתפת בישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה שהוקדשו לנושא זה. בישיבות הללו הוצגו נתונים מדאיגים: מדי שנה נרצחות בישראל יותר מ-15 נשים ובערך ב-20% מהמקרים הקורבנות הגישו לפני רציחתן תלונות רבות במשטרה על הפרת צו הגנה שהוצא על ידי בית המשפט. אישור הצעת החוק הנ"ל יאפשר ליצור הרתעה כנגד מפירי צו הגנה ולהציל ממוות 3 עד 5 נשים מדי שנה.  

          אך וועדת שרים לענייני חקיקה כמו תמיד, מתנגדת, מפני שלא רוצים לקרוא את הכתובת על הקיר. כתובת שצוירה בדם הקורבנות. השיקול הוא אולי שיקול כספי: החזקת רוצחים פוטנציאליים בכלא עולה כסף לאוצר המדינה. אבל הנימוק אינו מכובד, אינו ראוי ואפילו מגעיל. הרי ערך חיי אדם גבוה יותר מערך הכסף! חוץ מזה, אם לוקחים בחשבון שיקולי תקציב, אז אולי נשחרר גם את הרוצחים וגם את המחבלים כדי לא להוציא כסף על החזקתם בבתי הכלא!

          עמיתיי השרים וחברי הכנסת מסיעת "ישראל ביתנו" שהבינו את חשיבותה העקרונית של הצעת החוק ניסו לשנות את ההחלטה האבסורדית, אך לצערי, ללא הצלחה.

          בצער רב, אני חייבת לציין שאין שום משמעות היום במדינת ישראל לצו הגנה שהוצא על ידי בית המשפט. בושה וחרפה למערכת אכיפת החוק שלנו ולאלה בממשלה שלא מסוגלים לקלוט את נחיצותה של הצעת חוק כזאת!

          אני פונה אליכם, חברי הכנסת של המדינה היהודית וקוראת לכם לזכור את מצוות פיקוח הנפש – אחת המצוות החשובות ביותר במסורת היהודית, ולהצביע בעד הצעת החוק שלי ושל חה"כ יואל חסון, למרות התנגדות הממשלה.              

תודה רבה לכם!