רשמים בנושא דוח המבקר על השריפה בכרמל

דוח המבקר בנושא השריפה בכרמל היה הנושא המרכזי בכותרות השבוע. התאכזבתי מכך שהדיון הציבורי נסוב סביב השאלה אם לפטר או לא לפטר את השרים שטייניץ וישי. הרי המחדל בשירותי הכבאות נמשך עשרות שנים ואחראים לו כל שרי הפנים, האוצר וביטחון הפנים שקדמו לישי ושטייניץ! המשבר בשירותי הכבאות היה ידוע לכל כמה שנים וועדות הכנסת השונות עסקו בנושא.
הבעיה העיקרית הינה שלועדות ולחברי הכנסת אין כלים אמיתיים לכפות על הרשות המבצעת לעשות את התיקונים הנדרשים. כך קורה שבמקום לתקן מבעוד מועד, אנו נאלצים לכבות שרפות, תרתי משמע. ועדת ביקורת המדינה יכלה למשל לדרוש ועדת חקירה בנושא, אך מרבית חבריה יושבים בקואליציה ומחויבים לכללי המשמעת הקואליציונית. באותו אופן כבר לפני מספר שנים התוודענו לתופעת המסתננים גם בועדת הפנים וגם בועדה לביקורת המדינה. לא הצלחנו לעורר אף גורם בממשלה וכך הטפטוף הפך לשיטפון. זה מה שצריך להעסיק את הכנסת ואת התקשורת, ולא השתעשעות ברעיונות של להדיח את כולם.
סוגיה נוספת שראוי לדון בה הינה מדוע אין משרד לתכנון ופיתוח כלכלי שיעסוק בין היתר במודרניזציה של המגזר הציבורי. אין להאשים רק את משרד האוצר בכך שהוא מנסה לחסוך - זוהי מטרתו. צריך גוף ארצי שיעסוק בלעדית בתחום הזה.
אני סבורה שאם צעדים אלו לא ימוממשו אז האסונות הבאים יהיו בלתי נמנעים.

סיכום שבוע - 10-16/6

העניין העיקרי שהיה השבוע הוא הועידה הרעיונית של קדימה שבה עיצבנו את תעודת הזהות של המפלגה - החל מענייני מלחמה ושלום ועד איכות הסביבה. התרומה שלי למצע הינה בתחום עלייה וקליטה, עליו כתבתי בפוסט הקודם. 
כמו כן, ועדת ביקורת המדינה החלה השבוע את הדיונים בעניין דוח המבקר על המשט הטורקי. נדמה לי שמשום שחלפו כבר שנתיים, הביקורת איבדה מעוצמתה וחריפותה. אמנם עושה רושם שהגורמים המעורבים בעניין עשו רבות לשיפור המצב, אך אם יש דבר אחד שמכעיס ומרתיח הוא התפקוד הלקוי של גורמי ההסברה - גם במשרד ראש הממשלה, גם במשרד החוץ וגם במשרד התפוצות וההסברה.
נושא נוסף שנדון בועדה לביקורת המדינה הוא הטיולים השנתיים בבתי ספר והסכנות הרבות שטמונות בהם - משרד החינוך עשה עבודה טובה ויסודית בלמצוא דרכים להפחית את מספר הנפגעים בטיולים הללו, עם זאת, כיושבת ראש תת הועדה לנושאים חברתיים הבהרתי שמבחינתי משרד המשפטים לא פועל כראוי כדי ליצור מספיק הרתעה כלפי המנהלים והאחראים על הטיולים. רף הענישה עבור רשלנות מאוד נמוך, ולפעמים אפילו במקרי מוות האחראים לא מקבלים אפילו עבודות שירות.
שיהיה שבוע טוב לכולם!

סיכום שבוע 3/6 - 8/6

אז מה היה לנו השבוע?
* השתתפתי שתי ישיבות בועדה לביקורת המדינה בנושא גבעת האולפנה שבהן התברר לי שאנו משלמים היום את המחיר על הניסיון במחצית השנייה של שנות התשעים לבנות שכונות וישובים על קרקע פלסטינית פרטית שנרכשה בדרכים עקלקלות. כבר בשנת 2003 הפרקליטות הצבאית הבחינה בכך וכעת הנושא התפוצץ בבג"ץ. כדי לבצע את החלטת בג"ץ נתניהו נאלץ להסתמך על קדימה ועל האופוזיציה וזו מהווה תשובה מיידית לחשיבות כניסתה של קדימה לקואליציה כהשפעה ממתנת. אני מאמינה שהברית הזו בין קדימה לליכוד תאפשר שמירה על גושי ההתיישבות שנמצאים בסכנה תמידית בגלל מאבקים בסגנון מגרון וגבעת האולפנה.
* בנוסף, השתתפתי השבוע בדיון חשוב בועדת הכספים שבו התברר שההפחדות לגבי הגרעון התקציבי של 10 מיליארד שקלים אינן כה מפחידות - ישנו כסף רב שטמון בקופות החברות כדיבידנדים שלא חולקו לבעלי המניות. הסכום הזה עומד על 100 מיליארד שקלים שהמיסוי עליהם יניב למדינה הכנסות של מיליארדים. הכנסות אלו יוכלו להקל על הגזרות התקציביות המתוכננות. צריך לראות כיצד ניתן לתמרץ את החברות להקדים את חלוקת הדיבידנדים הללו. מה שהיה מוזר ומכעיס בכל הסיפור הוא שאנשי האוצר שהגיעו לדווח על כך בועדה אמרו לנו שהם קיבלו הנחיה מלמעלה שלא להיכנס לפרטי פרטים של הנושא. יש כאן הפרה בוטה של הריבונות - של הכנסת לפקח ולבקר כל משרד וכל פקיד, זוטר ובכיר כאחד.
* שקדתי על הבאה לקריאה ראשונה של החוק שיעניק מענק יובל למורים עולים. החוק הזה משותף לי, לאלכס מילר ולזאב אלקין. אגב, כשהחלה חרושת השמועות על החלפתו של אלקין כיושב ראש הקואליציה, סברתי שמדובר בצעד שגוי משום שאלקין תורם רבות בקידום האג'נדה של ציבור העולים, כמו למשל הפסקת תוכנית ויסקונסין, קידום תוכנית קמע למדענים עולים ומענק היובל המדובר.
* זכיתי להיפגש עם אגדת השחמט בוריס גלפנד בישיבת ועדת הקליטה. התרשמתי מכך שגאון כמותו שומר על צניעות שכזו. בזמן הדיון להכניס את לימודי השחמט לבתי הספר.

שבת שלום לכולם!

נאום - הוצאת ילדים מהבית

‏30 מאי, 2012

אדוני היושב ראש,

כנסת נכבדה,

הגשתי הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין), התשע"ב – 2012 יחד עם חברי חה"כ שלמה מולה בעקבות פניות רבות שהתקבלו בלשכתי בשנים האחרונות.

מדובר בפניות מאזרחים שילדיהם הוצאו מהבית והועברו למסגרות חוץ ביתיות בלי להתחשב במאפיינים התרבותיים של הילדים. כך, באחד המקרים הועברה ילדה בת 9 ממשפחת עולים חילונית דוברת רוסית למשפחת אומנה חרדית דוברת עברית. שירותי הרווחה לא אפשרו לאימה להיפגש עם הבת במשך יותר משנה. כשהתקיימה לבסוף הפגישה נדהמה האם לשמוע את המילים הראשונות של בתה: " תגידי אימא, אני לא אגיע לגיהינום בגלל שאני מדברת אתך? את הרי מסתובבת בחולצה עם שרוולים קצרים". במקרה אחר הועבר ילד ממשפחה דתית לפנימייה חילונית, בה מופעלים בשבת מחשב וטלוויזיה וזאת לאחר ששירותי הרווחה במשך שנה וחצי חיפשו מסגרת מתאימה עבורו. יצוין שילד זה שהה במשך שנה וחצי האלה במרכז חירום, בניגוד לכל ההנחיות והכללים.

כמובן, ישנם מקרים שבהם הוצאת ילדים מהבית והעברתם למסגרת חוץ ביתית הינה מוצדקת. אבל חייבים לזכור שגם במקרה של הוצאת ילד מבית הורים מתעללים או מזניחים נגרמת לו טראומה קשה. ואם הוא מועבר למסגרת שבה אורך חיים, שפה ומאפיינים תרבותיים אחרים שונים מאלה של משפחתו הביולוגית, זה עלול לגרום לו טראומה נוספת שלעתים קרובות קשה לא פחות מהטראומה שנגרמת בעצם הוצאתו מבית הוריו.  

חוץ מזה, העברה למסגרת עם אורך חיים שונה ושפה אחרת מובילה לניתוק מלא מהמשפחה הביולוגית. נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם ילד ממשפחה דוברת רוסית או דוברת אמהרית הועבר למשפחה שדוברת עברית בלבד. ואחרי שהוחזר למשפחתו הביולוגית, התקשה מאוד לתקשר עם האנשים שאמורים להיות האנשים הקרובים ביותר עבורו: הוא שכח את הרוסית או אתה אמהרית ודובר רק עברית בזמן שהוריו לא שולטים בעברית במידה מספקת וסבים לא שולטים בה כלל.

לכן הגשתי הצעת חוק הנ"ל. מטרתה להבטיח שילד שהוצא מבית הוריו יועבר למסגרת שבה מדברים בשפה המוכרת לו, עם אורח חיים שזהה או דומה לאורך חיים שהוא מכיר, ובכך להקל את הטראומה של הוצאה מהבית, למנוע את ניתוקו המוחלט ממשפחתו הביולוגית ולהקל את הליך החזרתו הביתה.

אני שמחה מאוד ששר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון החליט לתמוך בהצעת החוק בעקבות פגישתי אתו בנושא שהתקיימה לפני כשבועיים ולכן גם וועדת שרים לענייני חקיקה תמכה בה. אני כמובן מתחייבת לתאם את המשך הליכי החקיקה של הצעת חוק הנ"ל עם משרדי הרווחה, המשפטים והאוצר כפי שנקבע על ידי וועדת שרים לענייני חקיקה.

אני גם קוראת לכם, עמיתיי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהצביע בעדה.

תודה רבה לכם!   

     

ההתנהלות המחפירה של המכון לרפואה משפטית

            ‏‏20 מאי, 2012                                                                                      ‏              כ"ח אייר, תשע"ב

לכבוד :כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה ויינשטיין 

 פרקליט המדינה עו"ד משה לדור                                                                                                    

         

          הנדון: הפרשה של דניס אייזין והצורך הדחוף בחקירה מקיפה של פעילות המכון לרפואה משפטית באבו כביר

          אני פונה אליכם בעקבות פרסומים בפרשה של דניס אייזין שהופיעו לאחרונה בכלי התקשורת (ראו, למשל, את המאמר "מסתבך פתולוגי" מאת זוהר שחר לוי בגיליון "מעריב" מ-17.05.2012).

          ראשית כל, ברצוני להדגיש שכבר בתחילת הפרשה, לפני כ-12 שנה הגיעו ללשכתי הוריו של דניס אייזין שהואשם ברצח בנו רון, בן שלושה חודשים. כבר אז היה ספק סביר ומבוסס באשמתו, כיוון שכתב האישום נגדו התבסס בעיקר על עדותה של אשתו שנמסרה במשטרה תחת לחץ ואיומים. דניס עצמו לא הודה וטען לחפותו. כמה שנים מאוחר יותר, כשדניס אייזין כבר הורשע וישב בבית הכלא, הגיעו למשפחתו ואליי ידיעות על כך שבמכון לרפואה משפטית באבו כביר נמצאים חלקי גופת בנו שברציחתו הוא הורשע. סניגוריה ציבורית הגישה בקשה למשפט חוזר ואכן נערך משפט חוזר. אך במהלך המשפט החוזר טען המכון שלא נותרו אצלם אברים ורקמות של התינוק. כתוצאה מכך, נערך הסדר טיעון ובמסגרתו הורשע דניס אייזין בעבירות קלות יותר ושחרר מהכלא לאחר שריצה שש שנות מאסר.

          בימים האחרונים, במסגרת מבצע לקבורת איברים שמתקיים במכון לרפואה משפטית, התברר שכמה מאיבריו של התינוק עדיין נמצאים במכון. ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי דרש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה כנגד המכון.

בהקשר זה, ברצוני להפנות את תשומת לבכם למספר עובדות:

1) המכון לרפואה משפטית והעומד בראשו פרופסור יהודה היס מסרו מידע שקרי לבית המשפט במהלך משפט חוזר של דניס אייזין, מה שהוביל כנראה לעיוות דין, כיוון שהצגת מידע אמיתי יכלה להשפיע באופן משמעותי, אולי אפילו באופן מכריע, על החלטת בית המשפט. לפיכך, ישנו חשד סביר שגם מידע על סיבות מותו של רון אייזין שהוצגה במהלך המשפט הראשון של דניס אייזין היה מידע לא נכון שהוביל לעיוות דין. לכן אני תומכת בדרישת הסנגור הציבורי הארצי לחקור את המקרה. אני גם חושבת שלאור הממצאים החדשים, זכאי דניס אייזין למשפט חוזר נוסף.  

2) התברר שבמכון לרפואה משפטית נמצאים כ-8000 רקמות ואיברים פנימיים של הנפטרים. חלק מהרקמות והאיברים הללו שייכים לנפטרים שנרצחו או נהרגו כתוצאה מאירוע פלילי זה או אחר ומכון ערך בהם ניתוח לאחר המוות ו/או בדיקות נוספות שתוצאותיהם הוצגו למשטרה/פרקליטות/בתי המשפט וכנראה השפיעו על החלטות של בתי המשפט. מתעוררת השאלה: האם העברת מידע שגוי/לא מדויק לרשויות אכיפת החוק ע"י המכון לרפואה משפטית התרחשה רק במקרה של דניס אייזין או שהיו גם מקרים נוספים מהסוג הזה. סבורה אני שחייבים לשקול אפשרות לערוך בדיקה בנושא לפני הטמנתם של הרקמות והאיברים.

3) כמו כן, חייבים לשקול אפשרות לפרק את המכון לרפואה משפטית באבו כביר ולהקים אותו מחדש במתכונת חדשה שתכלול בין היתר מערך ביקורת פנימית יעילה שימנע הישנות המקרים מהסוג הזה. אני גם מציעה להגביל את תקופת כהונתו של ראש המכון לתקופה של 5 עד 7 שנים.

          

                                                          בברכה,

                                                     ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ

העתק: ד"ר יואב ספיר – הסנגור הציבורי הארצי. 

פגישה עם שר הרווחה כחלון

          הפגישה התקיימה בלשכתו של השר כחלון במשרד הרווחה ב-16 למאי 2012. בפגישה השתתפו שתי יועצות השר.

          הצעת חוק שירותי סעד (תיקון מספר 7), אותה יזמה קבוצת חברי כנסת מקדימה שבראשה עמדה מרינה סולודקין אושרה על ידי מליאת הכנסת בקריאה השלישית ב-12 למרץ 2012. החוק קבע שבראש וועדת ערר שתפקידה לדון בערערים על החלטות של שירותי הרווחה יעמוד משפטן הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום ויהיו חברים בה נציג ציבור שאינו עובד המדינה ואינו עובד הרשות המקומית ועוד מי שעבד כעובד הסוציאלי בשירות הציבורי 7 שנים לפחות ואינו עובד עוד בשירות הציבור או עובד סוציאלי שעבד בשירות הציבור ובלבד שכבר אין לו סמכויות שהיו נתונות לו מכוח החוק. הרכב כזה של וועדת ערר יבטיח שהיא תהיה בלתי תלויה בשירותי הרווחה ותגדיל את פיקוח הציבור על פעילות רשויות הרווחה. החוק ייכנס לתוקף במשך 3 שנים מיום אישורו.

          במהלך הפגישה עם השר כחלון חה"כ סולודקין הדגישה שאמנם החוק ייכנס לתוקף רק בעוד 3 שנים, אך כבר עכשיו חייבים להתחיל בהכנות ליישומו. השר הסכים עם מרינה סולודקין ונתן הנחייה לקיים כבר בשבוע הבא ישיבה של בכירים במשרד במטרה להתחיל בהכנות ליישומו של החוק. הוא מתכוון להורות לעו"ד בתיה ארטמן, היועצת המשפטית של משרד הרווחה והשירותים החברתיים לכתוב הנחיות ותקנות ליישום החוק.

          חה"כ סולודקין העבירה לשר כחלון שתי הצעות חוק שהיא יזמה יחד עם חברי כנסת נוספים:

- הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין), התשע"ב- 2012,

 - הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – הגבלת שיקול הדעת של פקיד סעד בנושא הוצאת קטין מהבית), התשע"ב – 2012.

          חה"כ סולודקין ביקשה משר כחלון לתמוך בשתי הצעות חוק הללו. השר הבטיח ללמוד את הנושא ולתת תשובה.

          במהלך הפגישה נדונה גם הנחיית שר הרווחה האוסרת על העובדים הסוציאליים לכפות נטילת ריטלין על ידי הילדים תחת האיום להוציא ילד מהבית ולהעבירו למסגרת חוץ ביתית. מרינה סולודקין הדגישה את חשיבות ההנחיה וסיפרה לשר שבאתר שלה בפייסבוק התארגנה קבוצה של כ-2000 איש, הורים וסבים לילדים, המתנגדים בתוקף לריטלין.

          חה"כ סולודקין הזמינה את השר כחלון להשתתף בישיבה הבאה של השדולה הפרלמנטארית בנושא: "המאבק כנגד הוצאת ילדים מהורים וממשפחות נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה". הישיבה אמורה להתקיים בכנסת באמצע חודש יוני 2012.  

נאום במליאה בנושא דיור ציבורי עבור משפחות עולים חד הוריות

                                                                            2 מאי, 2012

אדוני היושב ראש,

כנסת נכבדה,

         

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות) חשובה מאוד לציבור העולים ולכן בין יוזמיה נמנים כל חברי הכנסת של "קדימה" שמייצגים את ציבור העולים בסיעה: אנוכי, חברי הכנסת אורית זוארץ, רוברט טיבייב, שלמה מולה, יוליה שמאלוב – ברקוביץ' ונינו אבסדזה.

מצבן של משפחות חד-הוריות בשנים האחרונות הינו קשה מאוד. ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו בהיותו שר האוצר בממשלתו של אריאל שרון העביר במאי 2003 תוכנית בשם "חומת מגן כלכלית". תוכנית זאת פגעה פגיעה קשה במשפחות חד-הוריות והעמידה רבות מהן על גבול של הישרדות פיזית. במצב קשה במיוחד מצאו את עצמן משפחות חד-הוריות עולות, כיוון שלרבות מהן אין בישראל קרובי משפחה שעשויות לתמוך בהן ולסייע להן במקרה הצורך (להבדיל ממשפחות חד-הוריות צבריות או וותיקות).

הבעיה העיקרית של המשפחות הללו, כמו גם של משפחות נזקקות רבות אחרות היא בעיית הדיור. במשך 20 שנים האחרונות כל ממשלות ישראל הובילו מדיניות של הפסקת בניית/רכישת דיור ציבורי חדש והפרטת המלאי הקיים של דירות ציבוריות. המפלגה היחידה שעסקה בדיור ציבורי – מפלגת "ישראל בעלייה" בראשותו של נתן שרנסקי הצליחה ב-6 שנות כהונתה בממשלה ובכנסת (1996-2002) לספק יותר מ-20 אלף פתרונות דיור לעולים חדשים. לאחר שמפלגה זו הפסידה בבחירות לכנסת ה-16 בינואר 2003 ונעלמה מהמפה הפוליטית, כל התוכניות של הדיור הציבורי הוקפאו ו/או בוטלו.

אדרבה, תקופת הזכאות לקבלת דיור ציבורי לעולים חדשים קוצרה. נכון להיום, רק עולים הנמצאים בישראל פחות מ-10 שנים זכאים לדיור ציבורי דרך המשרד לקליטת העלייה. עולים הנמצאים בארץ יותר מ-10 שנים, כמו גם ילידי ישראל, חייבים לפנות למשרד הבינוי והשיכון. אך קריטריונים לקבלת דיור ציבורי במשרד השיכון נוקשים יותר מאשר קריטריונים של משרד הקליטה והדבר פוגע במיוחד במשפחות חד-הוריות. במשרד הקליטה כל משפחה חד-הורית זכאית לדיור ציבורי. במשרד השיכון רק משפחות חד-הוריות עם 3 ילדים או יותר זכאיות לדיור הציבורי. פירוש הדבר שאימהות חד-הוריות עולות עם ילד אחד או עם שני ילדים (ואלה מהווים הרוב המכריע בקרב משפחות חד-הוריות) מאבדות זכאות לדיור ציבורי ומאבדות כל תקווה לקבלתו לאחר 10 שנות חיים בישראל. על פי קריטריונים של משרד הקליטה הן כבר אינן זכאיות, כי הן נחשבות למשפחות של וותיקים. וגם על פי קריטריונים של משרד השיכון הן אינן זכאיות, כיוון שיש להן פחות מ-3 ילדים.

הצעת חוק שלי ושל חבריי לסיעת "קדימה" באה לתקן את העוול הנגרם למשפחות כאלה ולאפשר להן סיוע בשכירות בדיור ציבורי על פי אמות מידה של משרד הקליטה גם בתקופה שעולה על עשר שנים מאז הגעתם ארצה. דהיינו, משפחות אלה יטופלו אמנם במשרד השיכון, אך תהיו זכאיות לדיור ציבורי על פי קריטריונים של משרד הקליטה.

וועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לדחות דיון בהצעת חוק זו ב-6 שבועות. זוהי החלטה תמוהה בעיניי. הרי ברור לכולנו שבחירות יוקדמו וכנסת תפוזר לפגרת בחירות לפני שיעברו 6 שבועות. אם לממשלה הנוכחית לא אכפת ממשפחות חד-הוריות והיא רוצה להמשיך ולהתעלם מהן כפי שעשתה עד עכשיו, ששרי הממשלה יגידו את זה בגלוי ובפומבי ולא יסתתרו אחרי החלטות אבסורדיות. כך הם לפחות יפגינו את העקביות במדיניות הממשלתית שהתעלמה מהשכבות החלשות וממעמד הביניים במשך יותר מ-3 שנים וממשיכה להתעלם מהם גם עכשיו. כנראה הממשלה לא מבינה שחסכון של מאות מיליוני ₪ היום כתוצאה מהפסקת כל התוכניות של הדיור הציבורי תוביל להשקעה של עשרות מיליארדים בשירותי הרווחה ובמערכת אכיפת החוק (כולל השקעה בבתי הסוהר) בעתיד הלא רחוק. שלילת זכאות לדיור ציבורי מהמשפחות הללו תוביל לדור חדש של עוני, של מצוקה ושל פשיעה. ילדים שגדלים היום במשפחות הללו יכלו להפוך לאזרחים שווי זכויות ושווי חובות בעתיד רק אם הם ייצאו ממצוקתם הנוכחית ואת זה אי אפשר להשיג ללא מתן פתרון אמתי לבעיית הדיור.    

אני קוראת לכם, עמיתיי, חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות) ולהצביע בעדה למרות התנגדות הממשלה. תודה רבה לכם!