יום שבת, 20 באוגוסט 2011

תגובתי להורדת האם והבת הפיליפינית מהמטוס בהוראת שרה נתניהו

ברצוני להביע את דעתי לגבי החזרת הילדה הפיליפינית יחד עם אמה מהמטוס - אני לא מאלו שמחפשים סיבות לבקר את שרה נתניהו, אבל אינני תומכת בצעדים שנקטה במקרה הזה בכך שפנתה לשר הפנים כדי להחזיר אותם. אני מחזיקה בדעה שמדינת ישראל, אשר בה שיעור ילודה גבוה, אינה זקוקה לעובדים זרים בשום ענף. הסתמכות על עובדים זרים נובעת על פי רוב מנצלנות של מעסיקים בענפי החקלאות, הבנייה והשירותים.


נתניהו
האירועים באנגליה וצרפת מוכיחים שגם במדינות בהן יש צורך בעובדים זרים לאור הזדקנות האוכלוסיה, האינטרגציה של אותם עובדים ובני משפחותיהם לא מתרחשת לא בדור הראשון וגם לא בדורות הבאים.
הליברליות של החברה אינה נמדדת במספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים להם המדינה מאפשרת להישאר. הפיליפינים אינם פליטים הומניטריים שברחו בגלל רצח עם או רעב קשה, אלא אנשים שהגיעו לארץ מסיבות כלכליות בלבד.
הצביעות שבהשארתם של הילדים הללו בארץ נוגדת לקונצפט של עבודה עברית ומונעת את הקמתם של מקומות עבודה לעולים חדשים ולמיעוטים השונים במדינתו.
דבר נוסף - בשנות התשעים נלחמתי יחד חברי הכנסת דוברי הרוסית בעד זכותן של אמהות לחיילי צהל להישאר בארץ, אפילו אם הן התגרשו מבעלן היהודי. מפתיע ומקומם אותי שבמקרה זה אף גורם פוליטי וציבורי לא התייצב לצדנו, ורק בזכות שרון החלו במהלך הדרגתי של מתן אזרחות לאותן אמהות. כנראה שמאבק זה לא מספיק "סקסי" בעיני הנפשות הליברליות הפועלות.
מי שטוען שהישראלים אינם מוכנים לעבוד בעבודות במגזרי החקלאות, הבנייה והשירותים - משקר ומנסה להסתיר את הסיבה האמיתית - הרצון להרוויח רווח מקסימלי ללא התחשבות בצרכי אזרחי המדינה.
חבל לי ששרה הלכה בעקבות קודמותיה עליזה אולמרט ונאוה ברק, ונכנסה למשבצת הבעייתית של "אשת ראש הממשלה הליברלית".

אין תגובות:

פרסום תגובה