יום שני, 22 באוגוסט 2011

פסגת הפחד והניצול


קראתי היום בעמוד האחרון של ידיעות אחרונות כתבה שנקראת "פסגת הפחד" על עבודתו של מנופאי שעובד בבאר שבע בשם גלב שקלרניק, שמספר על התלאות שהוא עובר בימים טרופים אלו, כאשר הוא נאלץ לעבוד תחת אש הגראדים.

לא הופתעתי מקור רוחו של המנופאי, אבל הכתבה הזו שוב הבהירה לי באילו תנאים בלתי אנושיים עובדים המנופאים בארץ. אני מתעסקת בבעיה זו מספר שנים, לאחר שקיבלתי תלונות ובקשות של עשרות מנופאים שגם הגיעו ללשכתי על מנת לספר שבתא בו הם עובדים אין מזגן ואין גם שירותים. כמו כן, המנופים אשר הקבלנים בארץ קונים הינם מנופים משומשים וישנים שכבר אסור להשתמש בהם לפי התקנות האירופאיות.

התכתבתי עם שני שרי תמ"ת בנושא – גם בנימין בן אליעזר וגם שלום שמחון. לצערי אין תוצאות בשטח, כפי שרואים בכתבה – 12 שעות עבודה ביום, בלי תנאים בסיסיים. אין מה לדבר על משכורת מכובדת, כמו במקרים רבים אחרים – עבודה קשה, מקצועית ומסוכנת אינה מתוגמלת בהתאם.

דבר נוסף שראוי להזכיר – הציבור אינו מודע לסכנות הטמונות במנופים המיושנים – בשלוש השנים האחרונות כבר קרסו שני מנופים, ובן אדם אחד נהרג. במקרה הזה ההסתדרות אדישה למצב ולא נוקפת אצבע – העיקר שדואגים לעובדי הנמלים וחברת החשמל. כמו כן, פקחי משרד התמ"ת, בניגוד להבטחות שניתנו, גם כן לא עושים דבר בעניין.

אני שואלת – האם גם במקרה הזה צריך לחוקק "חוק הקופאיות", או שהגורמים האחראים יתעשתו ויתחילו לטפל בנושא הבעייתי הזה?

אין תגובות:

פרסום תגובה