יום שישי, 4 בנובמבר 2011

סיכום השבוע הראשון של מושב החורף

השבוע היה בסימן חזרה לכנסת לאחר פגרת הקיץ. לצערי, השבוע החל רע מאוד, כאשר השתתפתי בהלוויתו של משה עמי תושב אשקלון בן 56, אשר נהרג בירי הגראדים במוצ"ש לעבר אשקלון. הייתי נציגת הכנסת בהלוויה בשל היותי תושבת אשקלון. בהלוויה השתתפו מאות אנשים והיה עצוב מאוד שאדם מלא חיים ואהבה נרצח. המשפחה הביעה צער על כך שאף נציג מהממשלה לא הגיע להלוויה. דאגתי להזכיר זאת כאשר נאמתי בכנסת ביום שלישי. אני גם חושבת שראוי היה שיהיה ייצוג ממשלתי.
השבוע שלחתי מכתב ברכה לעו"ד יעקב וינרוט אשר זוכה באופן מוחלט מכל ההאשמות. ניצלתי הזדמנות זו כדי להודות לו שוב על הסיוע המשפטי שנתן בבית המשפט העליון למאבטח יוצא חבר העמים שנשפט ל- 16 שנות מאסר על לא עוול בכפו. לאחר שאני ויורי שטרן ז"ל פנינו אל וינרוט, הוא הסכים להגן על המאבטח ללא תשלום - מה שלטעמי הופך את טענות הפרקליטות, על כך שוינרוט לקח במקרים אחרים שוחד, מגוכחות לחלוטין.
השבוע ביבי נאם במליאה והתפאר ביחסים המפוארים של ישראל עם ארה"ב. דאגתי להוציא קצת את האוויר מהבלון המנופח ולהזכיר לביבי שיונתן פולארד נרקב בכלא האמריקאי למעלה מ- 25 שנים. אם היחסים כל כך טובים, מדוע איננו מקבלים חזרה את פולארד? באותו נושא, נפגשתי עם יו"ר השדולה למען פולארד בכנסת, ח"כ אורי אריאל, והצעתי לו שנקיים הפגנת ח"כים מול השגרירות האמריקאית, במטרה לקדם את נושא שחרורו. אריאל ביקש זמן לדון בעניין ולבדוק את ההשלכות של הפגנה שכזו.
הצבעה לא שגרתית בכנסת - מצביעה לים המלח כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.
קצת על הועדות בהן השתתפתי השבוע: בועדת הכספים שר האוצר שטייניץ סיפק סקירה של המצב הכלכלי של ישראל. נתוני המאקרו של ישראל מצוינים, אך הוא לא ירד לרמות מפורטות יותר. מי ש"הרסה" לשטייניץ את הסקירה הייתה ויקי וענונו, חסרת בית שקיבלה את רשות הדיבור ממשה גפני, יו"ר הועדה - אשר שאלה שאלה פשוטה: מה עם הדיור הציבורי? תשובה לא קיבלנו משטייניץ, אך מה שכן - רעיונות רבים כיצד לקצץ בתקציב הצבא, רעיון מאוד חכם ומציאותי לנוכח המציאות הביטחונית הנוכחית והסערה התקשורתית סביב תקיפה אפשרית באיראן.
היה מעט יותר מעניין, לפחות מבחינתי, בועדה לביקורת המדינה (בראשות חברי רוני בר און) שדנה במצב של העסקים הקטנים והבינוניים ובסיוע הממשלתי להם. מהדיון אשר נמשך שעתיים היה ברור דבר אחד - כל ההחלטות של המבקר הנוגעות לקרן לעסקים במצוקה, דמי אבטלה לעצמאיים, פיצויים למילואימניקים עצמאים ודברים רבים נוספים כלל לא מיושמים. במקום זאת ישנה התעסקות בלתי פוסקת בנושא הפיכת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. שר התמ"ת שלום שמחון ומנכ"ל משרדו לא ממש ריגשו אותי - מלבד המילים "חזון" ו"תוכניות" לא היה שום צעד אופרטיבי שהיה ביכולתו לשפר את המצב של העסקים הקטנים והבינוניים. נתון אחד שהפתיע אותי לרעה היה שהעסקים הקטנים מקבלים רק 14% מהאשראי הבנקאי בארץ, לעומת 50% של תוצר לאומי שמתקבל מעסקים אלו. בעקבות הדיון, החלטתי לעבוד על חוק שידאג שהעסקים הקטנים והבינוניים יזכו בנתח מסוים מהמכרזים של מנהל הרכש הממשלתי.
ביום רביעי הסברתי מעל במת הכנסת את הצעת החוק שלי ושל ח"כ שלי יחימוביץ' - צמצום תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה לסטודנטיות. הממשלה כמובן התנגדה "בזכות" ביטוח לאומי, אך קרה נס - שר הרווחה משה כחלון ישב עמי לפני ההצגה של החוק ואמר שהמספרים שסיפק משרד האוצר לגבי עלותו של החוק נראים לו מופרזים ומנופחים וביקש את הסכמתי לפסק זמן ולכך שהתשובה וההצבעה יתקיימו במועד מאוחר יותר. כמובן שהסכמתי לכך. אני מצרפת גם את נוסח הנאום, למי שמעוניין. כולי תקווה שכחלון יסייע לנו במאבק הזה.
שיהיה סוף שבוע טוב לכל עם ישראל.

נוסח הנאום המלא:

"מטרת הצעת החוק הנ"ל שהגשתי יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ' לתקן, ולו באופן חלקי עיוות שקיים היום בחוק הביטוח הלאומי. על פי מצב הקיים היום סטודנטית שעובדת ומשלמת דמי ביטוח לאומי זכאית לקבלת דמי לידה במשך 14 שבועות אם היא עבדה 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ללידה או 15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ללידה. מוצע לקצר תקופה זאת ל-8 חודשים מתוך 12 חודשים לפני הלידה או 12 חודשים מתוך 20 חודשים לפני הלידה. סטודנטית גם זכאית לקבלת דמי לידה במשך 7 שבועות אם היא עבדה 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הלידה. הצעת חוק מקצרת תקופה זאת ל-5 חודשים מתוך 12 חודשים לפני הלידה. יצוין שהיום סטודנטיות רבות לא מצליחות לצבור תקופת אכשרה ולכן אינן זכאיות לקבלת דמי לידה.
זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן דוחים זוגות הסטודנטים את לידת התינוק הראשון עד שיסיימו את לימודיהם ויתחילו לעבוד. קיצור תקופת האכשרה יגדיל מספר סטודנטיות זכאיות לדמי לידה ויאפשר לזוגות צעירים רבים יותר שלא לדחות את לידת התינוק הראשון עד סיום הלימודים. הממשלה לא תמכה בהצעת החוק בגלל התנגדות מצד המוסד לביטוח הלאומי. ברצוני להזכיר לכם, עמיתיי חברי הכנסת, שהמוסד לביטוח הלאומי פועל במקרים רבים כזרוע של משרד האוצר ולא כזרוע של משרד הרווחה והשירותים החברתיים (כפי שזה צריך להיות). דווקא בגלל השליטה המוחלטת של משרד האוצר על מוסדות רבים שלא כפופים לו באופן רשמי, משנת 1996 אני עדים לניסיונות חוזרים ונושנים לבטל נקודות זיכוי לנשים עובדות. דווקא בגלל זה אני וחברי כנסת נוספים במשך 10 שנים נלחמו למען זכות אמהות חד הוריות לקבל השכלה אקדמית ומקצוע. ואחרי שתיקון לחוק אושר ב-2008, המוסד לביטוח הלאומי הוציא הנחיות ותקנות שעיוותו את החוק והיוו מכשול בדרכן של אמהות חד-הוריות השואפות להשכלה גבוהה.
אך גולת הכותרת – יו"ר המוסד לביטוח הלאומי גב' אסתר דומיניסיני הייתה בין תומכיה הנלהבים של מסקנות וועדת ניסן על העלאת גיל פרישה לפנסיה לנשים מ-62 ל-67 שנה. אין פלא שבתנאים הללו התרחש פיצוץ חברתי שהוליד מחאה חברתית רחבה. האם הממשלה והמוסד לביטוח הלאומי זקוקים למסקנות וועדת טרכטנברג העשירית כדי להבין שמשפחות הסטודנטים נמצאות במצוקה ושסטודנטיות זכאיות הן ללמוד והן להפוך לאמהות צעירות ולקבל דמי לידה עוד בתקופת הלימודים? וזאת במדינה שמעוניינת להגדיל שיעור נשים בעלות השכלה גבוהה בלי לפגוע ברמת הילודה.
 ושיו"ר הכנסת חה"כ רובי רבלין לא יגיד בדיעבד ש"המחאה חשפה את הכנסת בערומיה", ש"כנסת לא לוקחת חלק בקביעת המדיניות החברתית" וש"ויכוח בכנסת הוא קוסמטי". אמירות אלה אינן צודקות לדעתי: ישנם בכנסת ח"כים רבים מכל סיעות הבית שפעלו ופעולות למען צדק חברתי. מן הצד השני, ישנם לצערי גם חברי כנסת שתמכו באופן אוטומטי, בלי לחשוב פעמיים, בעמדות האנטי חברתיות של הממשלה הנוכחית והממשלות הקודמות והצביעו נגד כל הצעות חוק חברתיות. אולי דברי היו"ר נכונים לגבי קבוצה זאת של ח"כים."


אין תגובות:

פרסום תגובה