המצב בדרום ותגובתה של קדימה

היום, בזמן שהתכוננתי לעלות לשידור בתחנת הרדיו רקע (רשת קליטת עלייה) ברוסית, נאלצתי לקרוא שוב את הנאום שנשאה ציפי לבני אתמול (23/08) במליאת הכנסת בזמן ישיבת הפגרה.

אציין שדי הופתעתי מעוצמת התגובות משמאל וימין לגבי נאומה של לבני. השר מיכאל איתן מהליכוד וכן חבר הכנסת אילן גילאון ממרצ תקפו את לבני ואת קדימה ואמרו שההתנהלות של המפלגה אינה נכו

כיפת ברזל

נה. איתן שאל כיצד קדימה יכולה לבקר מימין את הליכוד, וכיצד יכולה היא לדרוש פעולה חריפה - כאשר האדם אשר יצא מרצועת עזה ויצר את המצב הזה היה אריאל שרון בכבודו ובעצמו. לעומתו, גילאון השווה את קדימה לנהג שנוסע בנתיב השמאלי על 70 קמ"ש ומפריע לכולם בנסיעתם. 

מכל הדברים שנאמרו כאן וגם בהקשרים רבים אחרים מהעבר, אני מבינה שלא הימין ולא השמאל מבינים את המשמעות של מפלגת מרכז לאומי, ליברלי וחברתי - מושגים אשר מגדירים את אופיה של מפלגת קדימה. 

ראשית כל - התפיסה של קדימה בתחום המדיני הינה קודם כל ביטחון לאומי. לתפיסה זו אין שום קשר לאידאולוגיות של השמאל והימין הישנים, שעדיין שולטות במסדרונות הכנסת (עוד בשנת 2006, מאיר שטרית אמר "תעזבו בשקט את כצנלסון וז'בוטינסקי במאה ה- 20", משמע אידאולוגיות אלו כבר לא רלבנטיות למאה ה- 21).

ביטחון לאומי אינו מושג שמחנה כזה או אחר יכול לנכס לעצמו בלבד. לקדימה הזכות והחובה להביע את דעתה, שלפעמים אינה עולה בקנה אחד עם הדעות של מפלגות אחרות. היות שקדימה דוגלת בביטחון לאומי, היא  הצהירה שתתמוך בממשלת נתניהו במידה וזו תצא לפעולה נחושה נגד הטרור שיוצא מרצועת עזה. 

ובנימה עניינית - אני מסכימה עם טענתה של לבני שישראל יצאה מוחלשת מהאירועים של השבוע האחרון. כיצד יכול ראש הממשלה שלא להיפגש עם ראש האופוזיציה בנושאי ביטחון לאומי? הרי זה היה הנוהג עד כה של כל הממשלות, אז מדוע להפסיק פתאום? ראש הממשלה צריך להשיב מדוע הוא עירער את אחד מעקרונות היסוד של ישראל, והוא לא לדבר עם היישות הטרוריסטית בעזה. ממתי אנו מדברים עם יישות טרוריסטית ובאותו זמן מזניחים את ערוץ המיינסטרים של אבו-מאזן והרשות הפלסטינית? ממתי התחלנו להסביר לכל סביבתנו הקרובה ולעולם כולו שאנו לא מבצעים פעולה צבאית נחושה בגלל מחסור בכיפות ברזל על יד הערים הגדולות בדרום? לאור כל זאת, אני נאלצת להסכים עם דבריו של דב ויסגלס שאמר שממשלת ישראל מצאה את עצמה במלכודת אסטרטגית, ושידיה קשורות - זאת משום שלא מתנהל משא ומתן ואין לגיטימציה כמו שהייתה במלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה וכמובן מבצע חומת מגן.

אריאל שרון

באותה הזדמנות השר איתן, כמו שאר חבריו בליכוד, מצא גם לנכון לבקר את עצם יציאתנו מעזה. כנראה שהימין הישראלי עדיין לא הפנים את כל הסיבות מדוע דווקא שרון, ראש המחנה הלאומי, החליט לצאת מעזה. אז הרשו לי להסביר - על מנת להילחם כמו שצריך בארגונים כמו חמאס, הג'האד האסלאמי, ועדות ההתנגדות ושאר ארגוני הטרור, היה צריך להוציא את הצבא וגם את ההתנחלויות מתוך עזה. בשיחה אישית שהייתה לי עם שרון ב- 2005, הוא הסביר כי המנהרות ממצרים והברחות הנשק שינו את המצב הכללי. יציאה מעזה תאפשר תנאים להקמתה של יישות חמאסית אשר זו בתורה במהרה תמצא את עצמה בעימות מול הרשות בגדה המערבית - דבר שימנע  את הקמת מדינה פלסטינית מאוחדת. הנבואה שלו התבררה כנכונה.כמון כן, אני בטוחה שאם שרון היה בריא, עופרת יצוקה הייתה מתרחשת הרבה לפני סוף שנת 2008 - כנראה מיד לאחר חטיפתו של גלעד שליט. דבר אחרון שאמר רוני בר און בישיבת סיעת קדימה, ואני מסכימה עמו - ברק מנע את היציאה למבצע עופרת יצוקה שנה שלמה, וכאשר כבר יצאנו אליו - ניסה לבטלו לאחר 48 שעות של פעולה. כנראה שגם אותו ברק עכשיו בולם את נתניהו, כפי שבלם את אולמרט ולבני.

לסיכום - לפני שמתנפלים על קדימה, אני ממליצה בחום לגורמים השונים במפה הפוליטית להבין קודם כל את ה- DNA של המפלגה שלנו ואת המורשת שלנו. 

פסגת הפחד והניצול

קראתי היום בעמוד האחרון של ידיעות אחרונות כתבה שנקראת "פסגת הפחד" על עבודתו של מנופאי שעובד בבאר שבע בשם גלב שקלרניק, שמספר על התלאות שהוא עובר בימים טרופים אלו, כאשר הוא נאלץ לעבוד תחת אש הגראדים.

לא הופתעתי מקור רוחו של המנופאי, אבל הכתבה הזו שוב הבהירה לי באילו תנאים בלתי אנושיים עובדים המנופאים בארץ. אני מתעסקת בבעיה זו מספר שנים, לאחר שקיבלתי תלונות ובקשות של עשרות מנופאים שגם הגיעו ללשכתי על מנת לספר שבתא בו הם עובדים אין מזגן ואין גם שירותים. כמו כן, המנופים אשר הקבלנים בארץ קונים הינם מנופים משומשים וישנים שכבר אסור להשתמש בהם לפי התקנות האירופאיות.

התכתבתי עם שני שרי תמ"ת בנושא – גם בנימין בן אליעזר וגם שלום שמחון. לצערי אין תוצאות בשטח, כפי שרואים בכתבה – 12 שעות עבודה ביום, בלי תנאים בסיסיים. אין מה לדבר על משכורת מכובדת, כמו במקרים רבים אחרים – עבודה קשה, מקצועית ומסוכנת אינה מתוגמלת בהתאם.

דבר נוסף שראוי להזכיר – הציבור אינו מודע לסכנות הטמונות במנופים המיושנים – בשלוש השנים האחרונות כבר קרסו שני מנופים, ובן אדם אחד נהרג. במקרה הזה ההסתדרות אדישה למצב ולא נוקפת אצבע – העיקר שדואגים לעובדי הנמלים וחברת החשמל. כמו כן, פקחי משרד התמ"ת, בניגוד להבטחות שניתנו, גם כן לא עושים דבר בעניין.

אני שואלת – האם גם במקרה הזה צריך לחוקק "חוק הקופאיות", או שהגורמים האחראים יתעשתו ויתחילו לטפל בנושא הבעייתי הזה?

תגובתי להורדת האם והבת הפיליפינית מהמטוס בהוראת שרה נתניהו

ברצוני להביע את דעתי לגבי החזרת הילדה הפיליפינית יחד עם אמה מהמטוס - אני לא מאלו שמחפשים סיבות לבקר את שרה נתניהו, אבל אינני תומכת בצעדים שנקטה במקרה הזה בכך שפנתה לשר הפנים כדי להחזיר אותם. אני מחזיקה בדעה שמדינת ישראל, אשר בה שיעור ילודה גבוה, אינה זקוקה לעובדים זרים בשום ענף. הסתמכות על עובדים זרים נובעת על פי רוב מנצלנות של מעסיקים בענפי החקלאות, הבנייה והשירותים.

נתניהו

האירועים באנגליה וצרפת מוכיחים שגם במדינות בהן יש צורך בעובדים זרים לאור הזדקנות האוכלוסיה, האינטרגציה של אותם עובדים ובני משפחותיהם לא מתרחשת לא בדור הראשון וגם לא בדורות הבאים.
הליברליות של החברה אינה נמדדת במספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים להם המדינה מאפשרת להישאר. הפיליפינים אינם פליטים הומניטריים שברחו בגלל רצח עם או רעב קשה, אלא אנשים שהגיעו לארץ מסיבות כלכליות בלבד.
הצביעות שבהשארתם של הילדים הללו בארץ נוגדת לקונצפט של עבודה עברית ומונעת את הקמתם של מקומות עבודה לעולים חדשים ולמיעוטים השונים במדינתו.
דבר נוסף - בשנות התשעים נלחמתי יחד חברי הכנסת דוברי הרוסית בעד זכותן של אמהות לחיילי צהל להישאר בארץ, אפילו אם הן התגרשו מבעלן היהודי. מפתיע ומקומם אותי שבמקרה זה אף גורם פוליטי וציבורי לא התייצב לצדנו, ורק בזכות שרון החלו במהלך הדרגתי של מתן אזרחות לאותן אמהות. כנראה שמאבק זה לא מספיק "סקסי" בעיני הנפשות הליברליות הפועלות.
מי שטוען שהישראלים אינם מוכנים לעבוד בעבודות במגזרי החקלאות, הבנייה והשירותים - משקר ומנסה להסתיר את הסיבה האמיתית - הרצון להרוויח רווח מקסימלי ללא התחשבות בצרכי אזרחי המדינה.
חבל לי ששרה הלכה בעקבות קודמותיה עליזה אולמרט ונאוה ברק, ונכנסה למשבצת הבעייתית של "אשת ראש הממשלה הליברלית".

הרצוג - לא צודק ולא חברתי

ראשית כל אציין כי אין זה ממנהגי להתערב בעניינים פנימיים של מפלגות אחרות - על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתקופת פריימריז לראשות המפלגה. עם זאת, לאחר שקראתי את הריאיון שנתן אתמול (15.8) ח"כ יצחק הרצוג ממפלגת העבודה, אני מרגישה מחויבת להגיב על הדברים.

נדהמתי לקרוא בריאיון את הדברים שנאמרו על ח"כ שלי יחימוביץ', למשל על כך ששלי אינה יודעת לעבוד בצוות - ובאותו הזמן לקרוא על כך שהרצוג מתפאר לגבי הקריירה המיניסטריאלית המוצלחת שלו. יש לי לא מעט השגות לגבי האמירות הללו. קודם כל, אני מכירה את שלי יותר מחמש שנים בהן עבדתי עמה בכנסת. שלי היא אשת צוות מצוינת, ואלמלא אנשים כמוה וכמו ח"כים חברתיים נוספים ממפלגות אחרות - לא היינו מסוגלים לעצור יחדיו החלטות שגויות ותוכניות הרות-אסון שהממשלה הנוכחית והקודמת ניסו להעביר. הדוגמה הכי בולטת וטובה הינה תוכנית ויסקונסין - ללא חיים אורון ממרצ, חיים כץ מהליכוד, אורלי לוי מישראל ביתנו, שלי וכמובן אני - הממשלה הייתה ממשיכה להוריד לטמיון מאות מיליונים של כספי ציבור עבור תוכנית שלא נותנת מענה אמיתי למובטלים. אותו הרצוג, שמתהדר ב"חברתיות" שלו, שתק כמו דג ולא התבטא בעד או נגד התוכנית לאורך כל שנות הפעלתה, בזמן שאפילו המנכ"ל של המשרד שלו יצא כנגדה.כנראה שהבעיה אינה העדר עבודת צוות מצדה של שלי, אלא העדר תפיסת עולם חברתית מצדו של השר הנכבד לשעבר.

בהמשך הריאיון, הרצוג לא משאיר מקום לספקלוציה באשר להצלחתו בכל המשרדים בהם הוא כיהן ומשתמש בזה כקלף נגד שאר המועמדים במרוץ. ובכן, הדעות בנושא זה חלוקות. לעומת שרי תיירות אחרים כגון רוחמה אברהם, איציק אהרנוביץ' וסטס מיסז'ניקוב, לא ראינו עלייה משמעותית במספר התיירים במהלך הקדנציה שלו, לעומת העלייה העצומה שחלה במספר התיירים - כחצי מיליון במספר - בתקופתם של השרים האחרים. אבל הדובדבן שבקצפת של "הישגיו" של הרצוג, הינה כהונתו במשך שתי קדנציות במשרד הרווחה: הרצוג מעולם לא העלה על סדר היום את שאלת הדיור הציבורי למקבלי קצבאות והבטחת הכנסה ומשפחות חד הוריות לא קיבלו כתף תומכת מהמשרד. עם זאת, ה"הישגים" הללו מתגמדים לעומת גולת הכותרת של כהונתו, והיא שהשר היה יס-מן של הבכירים במשרדו בנושא ההוצאה הבלתי מוצדקת של ילדים מבתים של משפחות נורמטיביות. חוסר התפקוד שלו בנושא הזה במשך חמש שנים הפך את הבעיה הזו מבעיה ספציפית לתופעה כלל-ארצית. אני כותבת מילים אלו ממש דקות לאחר שעוד זוג הגיע ללשכתי בכנסת להתלונן על כך שרשויות הרווחה איבדו את כל ההגיון והרציונל בהחלטות שלהן.

אני אסכם בהמלצה אישית למר הרצוג - הצנע לכת. יש מספר דברים בהם אתם יכול ללמוד משלי, כגון: איך להיות חברתי, איך עושים עבודת צוות, ואיך משרתים נאמנה את ציבור הבוחרים.

סיכום פגישתי עם מבקר המדינה בנושא הוצאתם של ילדים מבתים של משפחות נורמטיביות על ידי רשויות הרווחה

ביום ראשון ה- 14 באוגוסט 2011, נפגשתי עם מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בנוכחות בכירי המשרד בנושא הוצאתם הבלתי מוצדקת של ילדים מבתים של משפחות נורמטיביות על ידי רשויות הרווחה. זו הייתה פגישתי השנייה עמו, ובמהלכה הצגתי שבעה חוקים שלי הנוגעים בנושא הזה. יש לציין שלמרבה הצער רק חוק אחד עבר בקריאה טרומית ביולי 2011 – הרבה בזכות כניסתו לתפקיד של שר רווחה חדש, משה כחלון.
מבקר המדינה נתן הנחיה למר בועז ענר, אשר נושא בתפקיד בכיר במשרד, לערוך בדיקה מקיפה בתחום הזה. כמו כן, הוא ביקש ממני להעביר למשרדו את כל המקרים אשר בהם הוצאו ילדים בצורה בלתי מוצדקת מביתם. בזמן שנפגשתי עם המבקר, הצגתי שני מקרים בהם הוצאו ילדים מביתם והועברו לאימוץ סגור והעברתי למבקר את בקשתן של הסבתות של אותם ילדים – סבתות אשר סובלות ממחלות רבות ובעלות גיל מופלג – את בקשתן האחרונה, והיא לזכות לראות את נכדיהן לפני מותן.
לאחר שהוצגו הדברים בפני המבקר, הוא הבטיח לבדוק לעומק ולחקור את הנושא ולתת התייחסות לבעיה ההומניטארית הזו.
ראוי לציין שהבדיקה תימשך יותר מחצי שנה, במהלכה יפגש המבקר עמי ועם שר הרווחה.
כולי תקווה שהמבקר יסייע לשים סוף למצב הנוכחי, שהינו בלתי נסבל עבור מאות משפחות במדינת ישראל.

לינדנשטראוס

מדוע הרוסים אינם משתתפים במחאת האוהלים?

בימים האחרונים פונים אלי יותר ויותר אנשים עם השאלה הזו. זה גרם לי לחשוב ולשאול את עצמי ואת סביבתי מהי אכן הסיבה לכך. קראתי גם את מה שנכתב בעיתונות בשפה הרוסית, והגעתי לתשובה שברצוני לשתף אתכם בה.

קודם כל, זה לא מדויק – הרוסים לא מדירים את רגליהם באופן מוחלט, ולראייה – מוביל מאבק הרופאים הינו ד"ר ליאוניד אידלמן. בנוסף, יוצא לי לראות על מסך הטלוויזיה לא מעט אנשים מהקהילה אשר נותנים ראיונות לתקשורת. ב- 3 לאוגוסט, הוזמנו אני, ציפי לבני ונינו אביסדזה להשתתף בהפגנה שליד הכנסת של ארגון "חזית הכבוד" שמייצג את הפנסיונרים העולים.

עם זאת, אכן לא רואים ייצוג הולם של המגזר הרוסי בהפגנות השונות. באופן כללי אפשר להגיד שהציבור לא הלך להשתתף במחאה. יש לכך מספר סיבות  -

אחת הסיבות העיקריות שאני שומעת, היא שההפגנות הינן של מעמד הביניים – כאשר חלק נכבד ממגזר העולים נמנה על מעמד נמוך יותר, שסובל מבעיות קשות פי כמה ולא מבין מדוע לא מוחים על המצוקות שלו. כך, יותר מ- 50 אלף אנשים אינם מסוגלים לקבל דיור ציבורי אשר לו הם זכאים לפי כל הקריטריונים (גיל, קצבת זקנה עם השלמת הכנסה). אותם אנשים חיים מתחת לקו העוני בשל עליית מחירי הדיור, המזון, החשמל, מים ועוד.

סיבה שנייה הינה שהעולים אינם מבינים מדוע רק עכשיו התעורר הציבור, כאשר ברור לכולם שכבר ממזמן המדיניות הכלכלית והחברתית של כמעט כל הממשלות שהיו בעשרים השנים האחרונות הינה מדיניות שלא עושה צדק עם אנשים אשר שירתו בצבא, עובדים קשה ומשלמים מסים.

דבר שלישי, אך לא פחות חשוב – הסיסמה "העם דורש צדק חברתי" מעלה בקרב לא מעט אנשים תחושות דז'ה-וו מהעבר הלא כל כך רחוק של ברית המועצות – עבר שהעולים ביקשו לברוח ממנו. הציבור הרוסי היה מעדיף לשמוע סיסמה בנוסח "מי שלא עובד – לא אוכל" וכן "שוויון בנטל". כמו כן, העיתונות הרוסית מעלה לא מעט תהיות באשר לזהותם של האנשים אשר מובילים ומממנים את המאבק הזה - כמו הקרן החדשה או התורם האמריקאי שקשור לעסקות הנדל"ן של אולמרט. מיותר לציין ששמות כאלו לא מאוד פופולאריים ברחוב הרוסי, וללא ספק גורמים ללא מעט אנשים להרמת גבה.

על אף כל הסיבות אשר ציינתי – העולים כן מסכימים עם הדרישות להוזלת הדיור והקלת הנטל על האוכלוסיה העובדת ומשלמת המסים. אבל – לעולים לא פחות חשוב המצב של מערכת החוק והסדר במדינת ישראל (נושאים כגון חזקת חפות, השכלתם של שופטים) , האיכות של השלטון המקומי ושירותי הרווחה אשר לא פעם פוגעים במשפחות העולים על ידי הוצאת ילדיהם מהבית ללא סיבה מוצדקת. כמו כן, לציבור העולים חשוב מאוד נושא התמיכה של המדינה בעסקים הקטנים, וכן סגירת חברות כוח האדם. 

חוץ מזה – העולים אינם מסוגלים להבין את ההתנגדות העיקשת של מובילי המאבק לח"כים חברתיים שבאים מכל הקשת הפוליטית על מנת להזדהות ולהציע פתרונות. קיים רושם שהציבור של המפגינים הדיר את רגליו מהקלפיות למשך שנים לא מעטות, ולכן לא מכיר ולא רוצה להכיר את הח"כים אשר נלחמו לא מעט שנים למען אותו צדק חברתי שלשמו כולם התכנסו. אציין כדוגמה את ההצלחה של הח"כים החברתיים, שהביאו לסגירתה של תוכנית ויסקונסין בשנת 2010, לאחר חמש שנות מאבק נגד ממשלות אולמרט ונתניהו – במאבק השתתפו ח"כים מהמפלגות השונות – החל מחיים כץ מהליכוד וכלה בדב חנין מחד"ש.

אני באופן אישי בטוחה שלאחר ההפגנות ההמוניות, המדיניות הכלכלית-חברתית כבר לא תחזור להיות מה שהייתה פעם, ושתשתנה לטובה – יותר מסים ישירים ופחות מסים עקיפים, שינוי במדיניות הדיור והנדל"ן, יותר מעונות לסטודנטים והוזלת מעוני היום והצהרונים – ולא רק עבור החרדים. או אז, אני מקווה, אלה שבאו יחד איתי למדינת ישראל יאמינו בכוחה של המחאה במדינת דמוקרטית. 

סיכום השבוע שלי לתאריכים 31/7 – 6/8 – סוף מושב הקיץ ותוכנית ויסקונסין

שלום לכולם,

היה זה השבוע האחרון של מושב הקיץ של הכנסת, ועברו כבר כמעט שנתיים וחצי מאז תחילת הקדנציה. עם זאת, חוץ מישיבות המליאה שלא מתקיימות בשל הפגרה – העבודה הפרלמנטרית נמשכת במלוא המרץ.

השבוע עבר בקריאה שנייה ושלישית החוק שלי ושל חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ שמטרתו לקנוס מעביד שלא יעדכן את העובד בדבר שינוי תנאי העסקתו. החוק עבר ברוב של 20 בעד ואף אחד נגד. משמעותו של חוק זה הינה חיזוק מעמדו של העובד והגבלתם של שינויים בתנאי העבודה.

בנוסף, אני אדאג שבזמן הקרוב ייצא דוח שיקיף את כל פעילותי בשלושת החודשים של מושב הקיץ – כולל הפעילות הפרלמנטרית, המפלגתית והציבורית.

אחת מהישיבות החשובות שהייתה השבוע הינה ישיבת ועדת העבודה והרווחה בראשות חיים כץ, שהוקדשה במלואה לעוד ניסיון של הממשלה לחדש את תוכנית ויסקונסין. הועדה הזו שמה קץ להמשך פעילותה של תוכנית ויסקונסין באפריל 2010, בשל כל הכשלים והחסרונות של התוכנית הזו, אך זה לא הפריע לממשלה לנסות לאחר שנה להחזיר את התוכנית במלואה ואף להרחיבה לכל המדינה. בישיבה התברר שעל אף הרצון העיקש והאובססיבי של משרד האוצר וראש הממשלה לחדש את התוכנית – יו"ר הועדה, חברי הועדה וחברי הכנסת, אשר כמוני באו במיוחד עבור הישיבה, יחד עם מנכ"ל שירות התעסוקה מר יוסי פרחי, מתנגדים בחריפות לתוכנית אפילו בגרסה "רכה" ומשופרת שלה, אותה הציג היועץ המשפטי של הכנסת.

הנימוקים שלי נגד התוכנית הם כדלקמן:
התוכנית כלל אינה מייצרת מקומות עבודה.
התוכנית, אשר לה מיועדים מאות מיליוני שקלים, לא מלמדת את המשתתפים בתוכנית שום מקצוע אמיתי ונדרש, כמו למשל עובדי בנייה ותעשייה מקצועיים.
חמש שנות התוכנית הוכיחו שהיא לא מטפלת באוכלוסיה הלא עובדת העיקרית, והיא 75 אחוז של גברים חרדים שאינם עובדים.

הזהרתי את ראש הממשלה נתניהו, שכמו קודמו בתפקיד אהוד אולמרט מעריץ את התוכנית, שאולמרט עדיין לא נחקר לגבי שתי פרשות – הרכבת הקלה בירושלים ותוכנית ויסקונסין. לכן רצוי שלא לקדם תוכנית של הפרטת שירות התעסוקה, כמו ויסקונסין, כאשר לגביה ישנם חשדות כבדים באשר לנחיצותה ולמידת ניקיון הכפיים של החברות שהפעילו את התוכנית.

פרחי טען בישיבה שהוא יוכל לטפל באבטלה כרונית עם 10 אחוז מהתקציב של ויסקונסין. זה לא דבר של מה בכך, כשהאדם שאומר זאת הוא ראש שירות התעסוקה במדינת ישראל.

אגב, אותו פרחי גם ציין עובדה מאוד מעניינת - דווקא בשנה שבה התוכנית לא הופעלה, האבטלה ירדה כמעט בשלושה אחוזים.

שיהיה לכולם שבוע טוב ומוצלח.