הצעת החוק שלי לביטול תוצאות של בחירות בהן מנעו את השתתפותו של ציבור מסוים

בעקבות גירושן של קבוצת נשים שבאו להצביע בבחירות לועד שכונה בירושלים על ידי המון חרדי, החלטתי להגיש לפני כשבוע הצעת חוק שתפסול כל תוצאות בחירות שעלה החשש שמגזרים וקבוצות מסוימות סולקו, כמו למשל נשים, מיעוטים וכדומה.

להלן נוסח הצעת החוק:

הצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ב - 2011

תיקון חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)	1.	בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), תשכ"ט - 1969, אחרי סעיף 78(א) יבוא:
		"קולות פסולים עקב מניעת הצבעה	78(א)1.	הוכח, כי נמנעה הצבעה של הבוחרים הרשומים בקלפי מסוים מחמת מין, גזע, דת או השתייכות אתנית, ייפסלו קולות של אותו קלפי.".
תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות)	2.	בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה - 1965, אחרי סעיף 63 יבוא:
		"קולות פסולים עקב מניעת הצבעה	63א.	הוכח, כי נמנעה הצבעה של הבוחרים הרשומים בקלפי מסוים מחמת מין, גזע, דת או השתייכות אתנית, ייפסלו קולות של אותו קלפי.".
תיקון חוק בחירות לגופים ציבוריים	3.	בחוק בחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד - 1954, אחרי סעיף 11 יבוא:
		"קולות פסולים עקב מניעת הצבעה	11א.	(א) הוכח, כי נמנעה הצבעה של הבוחרים הרשומים בקלפי מסוים בבחירות לגוף ציבורי מחמת מין, גזע, דת או השתייכות אתנית, ייפסלו קולות של אותו קלפי.
				(ב) "גוף ציבורי" לעניין סעיף זה – וועד שכונה, ארגון עובדים, ארגון נותני עבודה, עמותה, אגודה או כל גוף ציבורי אחר שבו נערכות בחירות באופן סדיר על פי תקנון של אותו גוף.".

דברי הסבר

לאחרונה היינו עדים למקרים, בהם נמנעה הצבעת הבוחרים בבחירות לגופים שונים על רקע השתייכותם הלאומית, האתנית או המגדרית. מקרה אחרון ומזעזע מכולם – בחירות לוועד השכונה באחת משכונות חרדיות בירושלים שבמהלכן גורשו מקלפי נשים שהיו זכאיות להצביע וגם היו רשומות באותו קלפי, ובכך נמנעה הצבעתן. 

מדובר בתופעה מבישה שאינה מתקבלת על הדעת ואינה נסבלת במדינה דמוקראטית מודרנית שחייבת להבטיח מימוש זכות הצבעה בבחירות בכל הרמות לכל אזרחיה בעלי זכות בחירה, ללא הבדלי דת, גזע, מין, השתייכות אתנית וכו'.

כדי להפסיק תופעה מבישה זאת, מוצע שבבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות ובבחירות לכל הגופים הציבוריים הפועלים היום או שיפעלו בעתיד בישראל, ייפסלו כל הקולות של קלפי מסוים אם הוכח שנמנעה הצבעה של בוחרים הרשומים באותו קלפי מחמת מין, גזע, דת או השתייכות אתנית.

הדרת נשים בכנסת - תמונת מצב לשנת 2011

בתקופה האחרונה עלה לכותרות נושא הדרת הנשים במרחב הציבורי במדינת ישראל - באוטובוסים, חנויות, מדרכות, מניעה מנשים חרדיות להשתתף בבחירות לועדי שכונות וכמובן הניסיונות להשתיק את קול הנשים בצה"ל, במקהלות ואפילו בכנסת (בשנה האחרונה של קדנציית אולמרט אסרו על מקהלת הכנסת, בה הייתי חברה, מלשיר את ההמנון במליאה. שלא תחשבו שהמצב השתפר - בכנסת הנוכחית, יושב ראש הכנסת רובי ריבלין החליט לסגור את המקהלה - רק לא לעורר את זעמם של השותפים הטבעיים של הקואליציה...)

בעיתונות אנו עדים יותר ויותר לתמונות של נשים יהודיות המכסות את עצמן בסגנון החדש והאופנתי של "אמא טאליבן".
מפלגת קדימה ערכה ישיבת חירום בנושא הזה. הוצגו מספר חוקים שהסיעה חיברה בנושא, אשר נוגעים להגברת הפיקוח כדי למנוע אפליה שכזו. כמו כן, מרבית נשות הסיעה גם משתתפות וישתתפו בהפגנות השונות ברחבי הארץ.
הדגשתי בישיבת הסיעה שאין להתפלא שזה המצב כאשר השותפים הטבעיים של ראש הממשלה הם ש"ס ויהדות התורה ולכן ישנה הרגשה שהכל מותר והכל נסלח.

עם שותפים טבעיים כאלו - מישהו מתפלא על המצב העגום של הנשים בישראל?  

מדוע ניר ברקת לא ביטל את הבחירות לועדי השכונות בהן נשים גורשו מעמדות ההצבעה?
אם הוא וראש הממשלה אינם מבינים את המשמעות הפוליטית של מעשים כאלו אז אני אשמח לחבר בשבילם הצעת החוק - ביטול תוצאות הבחירות השכונתיות לרשויות המקומיות והכלליות בגין מניעה מנשים מלהשתתף בבחירות.
ולשר המשפטים של אותה קואליציה אנטי-נשית, מר יעקב נאמן, אפנה את השאלה הבאה: האם גם חוק שכזה הוא מובן מאליו ומיותר, כפי שכינית חוקים של חברים רבים במשכן? אולי שאולי האימפונטציה של הממשלה (עליה גם אתה נמנה) היא זו שמולידה את הצעות החוק הללו??

יצא לי לקרוא על יוזמות כמו המחאה שיזם אלון ויסר מירושלים לעלות על קווי אוטובוס מופרדים בכל רחבי הארץ. אני תומכת נלהבת במהלכים אלו שמראים את הסלידה ושאט הנפש של העם מהאפליה וההפרדה המבישה הזו והגזענות הגברית-החרדית.
עם זאת חברים יקרים, אין מנוס מחקיקת חוקה שתבהיר למי שעוד לא הבין ששוויון בין המינים זה כלל ברזל ישראלי ויהודי.

אמא טאליבן - חוק הבורקה היה מונע מחזות כאלו במחוזותינו

זוכרים את חוק הבורקה שיזמתי בזמנו ויפי הנפש בכנסת מימין ומשמאל אמרו לי "לא בבית ספרנו", הגדירו את זה כ"חופש דת". עכשיו אפילו החרדים אינם מצליחים לעצור את ההקצנה הזו אצל נשים יהודיות שהחליטו ללכת בדרכה הנאורה והמהוללת של אמא טאליבן. החוק הזה מתמהמה ומתמסמס לאטו בהמתנה לדיון בעניינו בועדת החוקה (בראשות ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו...) כבר יותר מחצי שנה ואפילו תזכורות ששלחתי לא הצליחו לעורר את ראש הועדה מהתרדמת האידיאלוגית.

נקודת אור קטנה לסיום - קראתי היום על סיפורה של טניה רוזנבליט שבסך הכל ביקשה להתיישב במושב הקדמי באוטובוס והתקבלה בעליהום מצד המון חרדי זועם ונתקלה בשוטר ששכח את חוקי מדינת ישראל והציע לה לשבת מאחור. מה שהם לא ידעו זה שלגברת יש קור רוח שמזכיר את רוזה פארקס, והיא סרבה בנימוס והמשיכה לשבת מקדימה כל הנסיעה. כל הכבוד. 

פנייה לועדת האתיקה בעקבות דבריו של השר נאמן

11 דצמבר, 2011
‏‏ט"ו כסלו, תשע"ב

לכבוד                                            לכבוד                                                 

חה"כ ראובן רבלין                            חה"כ יצחק וקנין

יו"ר הכנסת                                     יו"ר וועדת האתיקה

כאן                                                כאן

         

          הנדון: התבטאויות לא הולמות של שר המשפטים יעקב נאמן

          בתאריך 7 לדצמבר 2011 נדונה במליאת הכנסת הצעת חוק שהוגשה על ידי – הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון – מימון בדיקות מעבדה), התשע"א – 2011.

          שר המשפטים פרופסור יעקב נאמן שענה בשם הממשלה התבטא באופן מעליב ולא הולם מעל בימת הכנסת כלפי חברי הכנסת והצעות חוק שהם מגישים. בין היתר אמר השר:

"אני מבקש מחברי הכנסת, באמת בהזדמנות זו – אני מקדיש את כל יום השישי לעבור על עשרות הצעות חוק פרטיות, שחלק גדול מהן הצעות חוק שאין בהן צורך... יש בפנינו בוועדת השרים לחקיקה עשרות הצעות חוק, ואני מבקש מחברי הכנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, לבחון לפני שמגישים הצעת חוק אם יש בה צורך... אני נגד הצעות חוק של חברי הכנסת, בין מהקואליציה ובין מהאופוזיציה, כשיש להן פתרון בחקיקה הקיימת. למה להעמיס על ספר החוקים ולמה להעמיס על חברי הכנסת, שהם עמוסים בלאו הכי, הצעות חוק שאין בהן כל חידוש והן אינן מוסיפות דבר כדי להוסיף אותן לספר החוקים?"

          סבורה אני שהתבטאויות כאלה מפיו של שר המשפטים של מדינת ישראל פוגעות באופן קשה בכבודה ובמעמדה של הכנסת. מהות דברי שר המשפטים – נציגי הרשות המבצעת (הממשלה) יודעים טוב יותר מנציגי הרשות המחוקקת (חברי הכנסת): איזה חוקים נחוצים או נדרשים ואיזה – לא. למעשה שר המשפטים פוסל את ריבונותה של הכנסת, בלי להתחשב בכך שישראל היא רפובליקה פרלמנטארית ולא נשיאותית. לא ראוי שדברים כאלה יגיד שר המשפטים שאינו נבחר על ידי הציבור בקדנציה הנוכחית, להבדיל מחברי הכנסת!

          לפי כך מבקשת אני לערוך דיון בנושא הנ"ל בוועדת האתיקה בהקדם האפשרי.

  

                                                               בברכה,

                                                     ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ

העתק: חברי הכנסת ה-18.

מדוע לא הולך להיות דיור זול בזמן הקרוב במדינת ישראל?

כאשר עיתון "דה-מרקר" הכריז על אירוע 2021 שולחנות עגולים, פניתי למארגני האירוע והתנדבתי לנהל שולחן עגול באחת מערי הדרום. העיר באר שבע נבחרה ובחרתי את נושא הדיור בר-השגה כנושא לדיון, בשל היותו קרוב מאוד ללבי. 

אתמול התקיים האירוע המדובר. הגעתי בערב לבאר שבע לאחד המרכזים הקהילתיים. בשולחן חיכו לי תושבי באר שבע - בעיקר סטודנטים ותלמידים. זו הפעם הראשונה שמגיעים אלי תלמידים (בני 15) שבאו לספר את הבעיות המשפחתיות שלהם הנוגעות לדיור. כמו כן, סייע לי מאוד בניהול הדיון אחד מפעילי קדימה בעיר באר שבע, איש חינוך ותיק ושמו אליעזר גרינשפון. שמחתי לראות שהדיון אורגן על ידי פרלמנט הצעירים של באר שבע. בדרך כלל ציבור זה לא פונה אלי, מהסיבה שאינו סובל מהבעיות ומהמחלות החברתיות שפוקדות את ציבור בוחריי "המסורתי" - עולי ברה"מ, חד הוריות והשכבות החלשות באופן כללי.
דיון זה איפשר לי לשמוע את דעותיהם של הצעירים וכן את דרישותיהם. ראוי לציין שרובם השתתפו במחאת הקיץ האחרון. כמו כן, בזכות דיון זה התאפשר לי גם להציג את האופן בו אני רואה את הסיבות למשבר הדיור הנוכחי ואני חושבת ששני הצדדים יצאו נשכרים מכך.

על אף ההוראות "הנוקשות" שניתנו על ידי העיתון כיצד לנהל את הדיון - המציאות הכתיבה מתכונת אחרת - כולם אמרו את אשר על לבם. יחד בחרנו את הנושאים הכי רלוונטיים ובהם דנו. הנושאים שנבחרו כרלוונטיים ביותר היו הנושאים הבאים:
- בניית דירות קטנות ופיצול של דירות גדולות למספר דירות קטנות.
- שכירות ארוכת טווח (גם על ידי משכירים פרטיים וגם על ידי הרשויות - בדמות של חברות כלכליות מטעם העיריות)
- מתן אופציה לרכישת הדירה לאחר מספר שנים של התגוררות בשכירות.

מהזווית שלי, אהבתי את דברי אחד המשתתפים, אשר שהעלה את השאלה אם בכלל ניתן להמשיך עם המסורת המקומית של רכישת דירות והאם לא כדאי לעבור למודל של שכירות ארוכת טווח, כפי שנהוג במדינות המערב (לפחות בערים הגדולות).
בדיון ציינתי נקודה שלא התקבלה ביותר מדי התלהבות מצד המשתתפים, והיא שבלי בנייה ורכישה של דיור ציבורי עבור הדור החדש של האמהות החד הוריות, הנכים, פנסיונרים עולים וכדו' - אי אפשר לפתור את בעיית הדיור בר ההשגה!
אין מדובר בנדיבות. כאשר יש תור של 50 אלף משפחות שמחכות לדירות במשרד הקליטה ועוד 10 אלף במשרד הבינוי והשיכון, וכולם לפי קריטריונים - הם מפעילים לחץ כבד על שוק השכירות וגורמים להעלאת מחירי השכירות. אני לא צופה ירידה משמעותית במחירי השכירות, כל עוד לא יטפלו בבעיה הזו. העדר דיור ציבורי הינו קפיטליזם חזירי בהתגלמותו. אפילו בשנות ה- 50 וה- 60, כאשר היינו פי כמה וכמה יותר חלשים כמדינה, הייתה החלטה נכונה ונבנה מאגר של 200 אלף דירות אשר קטן במרוצת השנים ל- 80 אלף דירות בגלל הפרטה טיפשית וחזירית שלה אחראים מרצ והעבודה.
ועוד משהו חשוב שצריך להגיד - הנדל"ן והשכירות הינם אחד ממקורות העושר במדינת ישראל - מכירת אדמות המדינה מהווה את אחד המקורות המשמעותיים בתקציב המדינה. בגלל זה תמיד נשמעות הטענות כי מינהל מקרקעי ישראל אינו מפשיר אדמות לבנייה בקצב מספיק - הרי ברגע שיעשה זאת, ייפלו המחירים של אותן אדמות. בהמשך לנקודה זו אציין כי במשך שנים רבות הנדל"ן והשכירות מהווים מקור הכנסה מרכזי עבור שחקנים רבים בשוק, ולכן יש התנגדות כה גדולה לצעדים חיוניים כגון: מתן הקלות ברכישת דירה ראשונה, קביעת כללים לשכירות יציבה וארוכת טווח וכדומה. כל הצעת חוק שמועלה בנושאים אלו נתקלת בחומה של זלזול והתנגדות ותירוצים מפה ועד הודעה חדשה - אשר פוגעים באינטלגנציה של מי שנאלץ לשמוע אותם.
כמו כן, לבנקים ולמדינה (בדמות משרד הבינוי והשיכון) אין שום אינטרס וסיבה להוזיל את המשכנתאות. כך יוצא שבמשך עשרות שנים הריבית על המשכנתאות גבוהה יותר מהריביות בשוק לסכומים דומים - וכרגיל האזרח הקטן נדפק ומשלם בגדול.

האם ניתן לבנות הרבה דירות, בזמן קצר ובמחיר סביר? 
כן. יש לכך תקדים בהיסטוריה הלא רחוקה - בתחילת שנות ה- 90, עם הגעת נחשול העולים מברית המועצות (מאות אלפי אנשים בשנה) שר הבינוי והשיכון בממשלת שמיר, אריאל שרון, בנה בתוך שנתיים 120 אלף יחידות דיור(!!!) - חלקן לעולים, חלקן לילידי הארץ וחלקן גם בשטחים. העלייה של שנות ה- 90 מתגוררת בדירות ולא במעברות, משום שהמדינה נתנה לקבלנים ערבויות שאם וכאשר הם לא יצליחו למכור את דירותיהם - המדינה תרכוש אותן מהם - בכל כמות ובמחיר הוגן.
למרבה הצער, איני רואה בנוף המקומי אף פוליטיקאי בסדר הגודל של שרון, שיהיה מסוגל להרים את הכפפה ולבצע מהלך כזה. אולי נזדקק לעוד כמה מחאות שכאלו על מנת שיוסדרו הבעיות של הדיור, יוקר המחייה ושיקבע סדר יום חברתי חדש במדינת ישראל. 

תשובתי לאיומי הגזבר לשעבר של קדימה בתביעת דיבה נגדי

בימים האחרונים גזבר המפלגה לשעבר, איציק חדד, מאיים לתבוע אותי תביעת דיבה בסכום של 25 מיליון שקל. הסיבה לכך היא שרשמתי את הדברים הבאים בסיכום השבוע שלי: 
"השבוע נחתם בישיבה סגורה של סיעת קדימה שעסקה בדוח מבקר המדינה שביקר בחריפות את קדימה על אי-סדרים כספיים והטיל קנס של יותר מ- 500 אלף שקל על המפלגה. החקירה מסועפת ועדיין נמשכת במשטרת ישראל.
לאחר דבריהם של שאול מופז ואבי דיכטר, שתקפו בחריפות את לבני, אני אמרתי שהכשלון הוא של כל חברי הסיעה, שעל פי התקנון של קדימה מהווים הדירקטוריון של המפלגה. מודל הניהול הזה כשל, ולכן הצליחו לגנוב מיליונים מתחת לאף של כל המפלגה. הסיבה הראשית לכך, לעניות דעתי, היא שלצערי אנשים במפלגה לא הפנימו שהמפלגה קיבלה "ירושה" מאוד בעייתית מתקופת אולמרט, אשר כוללת בין היתר את גזבר המפלגה איציק חדד, שנחקר כעת בחשד לגניבת מיליונים, העברת כסף לחברות קש והתארגנות פלילית. הצעתי לשקול מודל בו אחד מחברי הכנסת יהיה מזכ"ל המפלגה, בדומה למפלגת העבודה כאשר איתן כבל היה המזכ"ל, או כמו בישראל ביתנו, בה משמשת פאינה קירשנבאום כמזכ"ל המפלגה. לדעתי, אי אפשר לנהל מפלגה על ידי 28 אנשים, כי כך הנושאים נופלים בין הכסאות. אני מציעה לשקול את הרעיון הזה ברצינות." 

על כך עורך הדין שלי, זאב פרבר, עמו אני עובדת שנים רבות, השיב באופן הבא: 

סיכום השבוע החולף (27.11-2.12) בסימן "עצומה לשחרור פולארד"

שלום לקוראיי הנכבדים, להלן סיכום ארועי השבוע החולף!

הצעת חוק להרעת תנאי האסירים הביטחוניים

האם החגיגה הולכת להיפסק? 

השבוע התקיימו הכנות לקראת הגשתו לקריאה ראשונה של החוק שלי בנושא שינוי תנאי המאסר של הטרוריסטים היושבים בבתי הכלא הישראליים. הצעת החוק שלי צורפה להצעות החוק של חברי הכנסת אריה אלדד, דני דנון ויריב לוין. 

החוק כבר עבר בקריאה טרומית לפני זמן רב, ומפתיע שדווקא ממשלת ימין, שקוראת לעצמה לאומית, מעכבת את החוק ששם לעצמו למטרה להפסיק את החגיגה וההפקרות בבתי הכלא. החגיגה הזו כוללת אינספור ערוצי טלוויזיה, דמי קנטינה שמאפשרים רכישת מזון משובח. הם אפילו אופים בעצמם לחם באמצעות קמח שהם מקבלים. וכמובן יש את נושא שיחות הטלפון והאפשרות ללמוד לתואר ראשון, שני ושלישי!

בנאומי בועדה לענייני פנים הדגשתי שכאשר הענישה אינה מרתיעה - אין שום גורם מרתיע שמונע מאותם אנשים לעסוק בטרור, גם אחרי שהם משתחררים. דבר נוסף שהרתיח אותי הוא שבעוד שאסירים פליליים (ולא רוצחים) מחבר העמים נאלצים להתחנן על מנת לקבל עיתונים בשפה הרוסית - באותו הזמן, הרוצחים הנפשעים מקבלים עיתונים בערבית באופן חופשי. 

ההתנגדות העיקרית שאני שומעת מצד שירות בתי הסוהר היא שהם אינם זקוקים לחוקים שמחמירים את התנאים ושהם יכולים להתמודד עם כך באופן פנימי. לצערי, הניסיון של עשר השנים האחרונות מעיד על כך שהם מעדיפים שקט תעשייתי שבמהלכו התנאים אף משתפרים על פני מתן היחס הראוי לאותם רוצחים. הרושם שלי הוא שהממשלה ונציגיה לא רוצים לשנות את המצב, משום שהם לא מנהלים כרגע שום משא ומתן עם הפלסטינים שיכול לאזן צעד שכזה. 

האם ישראל ביתנו תתגייס למען הצעת החוק למעצר מפרי צו הגנה?

הממשלה החליטה השבוע שלא לתמוך בהצעת החוק המשותפת שלי עם יואל חסון שמבקשת לעצור אנשים המפרים צווי הגנה שנותן בית המשפט במקרים של אלימות במשפחה. 

באופן מפתיע, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, המכהן כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, פנה אלי בבקשה שלא להעלות את החוק לבמת הכנסת, משום שישראל ביתנו תומכים בחוק ורוצים לקבל חופש הצבעה על מנת להצביע בעד חוק זה. אני מאוד מרוצה ושמחה על מהלך זה, שכן מדובר בחוק חשוב ביותר שיכול להציל לפחות שלוש נשים בשנה מרצח בעקבות הפרת צו הגנה. אציין שמושב החורף רק התחיל וכבר שלוש הצעות חוק שהצעתי מקבלות תמיכה מחלקים בקואליציה - באופן זה שר הרווחה משה כחלון מערער על התנגדות הממשלה להצעת החוק שלי למתן מענק לידה לסטודנטיות ותנאים משופרים. בנוסף, על הצעת החוק שלי לשיפור תנאי הפנסיה של מורים עולים, מערער השר יולי אדלשטיין. 

פגישה עם חברי קונגרס וסנאטורים ממדינות דרום אמריקה יחד עם יושבת ראש שדולת הידידות עם ארגנטינה, ח"כ פאינה קירשנבאום

נדחה הפריימריז לראשות מפלגת קדימה (ואני מאוימת בתביעת דיבה בסכום צנוע של 25 מיליון שקלים)

לאחר ישיבה רווית מתחים ולחצים ביום שני השבוע, הוחלט לדחות את הפריימריז לאחר מושב החורף. אני סבורה שזה מהלך נכון ביותר. במושב החורף עלינו להתרכז לא בניגוח אחד את השני, אלא בעשייה פרלמנטרית והתמודדות עם המדיניות הלא צודקת והלא חברתית של הממשלה. 

בזמן הדיון מספר אנשים הביעו את רצונם בפריימריז בפברואר-מרץ, כולל יושבת ראש הסיעה דליה איציק. עם זאת, כאשר נערכה ההצבעה והמתנגדים ראו כי קיים רוב לדחיית הפריימריז, הם יצאו מהחדר ורק דליה איציק נשארה (אך נמנעה ולא הצביעה נגד). שמחתי לראות שציפי עמדה איתן מול ההאשמות הכבדות שהוטחו בה. כפי שאמרתי לא פעם בעבר, היו טעויות בהתנהלות אך הנזק שפריימריז יגרמו גדול בהרבה מהתועלת. בהתמודדותה עד כה, ציפי הוכיחה שהיא עשויה מחומרים הנכונים עבור מנהיגה. 

כמו כן, השבוע התקיימה ועדת היגוי של קדימה בראשות צחי הנגבי בביתו של פעיל המפלגה חיים אלדד. היה מעניין ומועיל. 

בשולי הבלאגן שמתרחש בעקבות החקירה של אי הסדרים הכספיים במפלגת קדימה, קיבלתי איום בתביעת דיבה בסכום זעום של 25 מיליון שקל מעורכת הדין של גזבר המפלגה לשעבר, מר איציק חדד, שנמצא תחת חקירה בחשד לאי סדרים כספיים - לאחר שקרא את הדברים שרשמתי בבלוג הזה בשבוע שעבר.  עורך הדין המסור שלי, זאב פרבר, ענה במכתב שדבריי אינם מחדשים דבר ושהכל כבר נכתב בעיתונים. בנוסף, עורכת הדין הנכבדת שכחה כנראה שיש לי חסינות בדיוק למען מטרות אלו. 

פניית חברי הכנסת לנשיא ארה"ב ברק אובמה בבקשה לשחרר את פולארד

השבוע יזמתי פנייה של חברי כנסת מהסיעות השונות לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בבקשה לשחרר את פולארד. תוכלו לקרוא על כך בפירוט בפוסט הקודם שפרסמתי בבלוג! 

מבקר המדינה מתערב בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מביתם

במסגרת בדיקה שנערכת מזה מספר חודשים במשרד מבקר המדינה בנושא זה, מבקר המדינה נפגש עם שר הרווחה משה כחלון וקיבלתי לידיי במכתב את תוצאות הפגישה. 

בהסברים של משרד הרווחה שניתנו למבקר המדינה, נאמר שכל התלונות, הצרות ואי הנעימויות שמעלה הציבור הרוסי נובעות מ"פערים תרבותיים" ופערי שפה. אם לרוסים היו קייסים כמו שיש לעדה אתיופית או שייח'ים כפי שנהוג אצל הערבים, או אז הכל היה הרבה יותר פשוט. למשמע דברים אלה הייתי מחויבת להשיב למבקר המדינה ולשר כחלון, כי השקפה זו שגויה מהיסוד. אני מטפלת לא רק במגזר הרוסי אלא בכלל אזרחי ישראל, ושהבעיה אינה בפערים תרבותיים ופערי שפה אלא בכך שמתקיימת רמיסה של זכויות המשפחה והילד על ידי רשויות הרווחה. באותו הזמן, דווקא במשפחות בהן כן קיים הצורך להוציא באופן מיידי את הילדים - רשויות הרווחה נכשלות. 

מצרפת לעיונכם את ההתכתבויות בנושא: 

סיכום הפגישה במשרד מבקר המדינה:

ולהלן תשובתי למשרד מבקר המדינה ולשר הרווחה כחלון:

‏29 נובמבר, 2011                                                                                 ‏ג' כסלו, תשע"ב

לכבוד                                                         לכבוד

השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס                שר משה כחלון

מבקר המדינה                                              משרד הרווחה והשירותים החברתיים                                                                                            

ירושלים                                                     ירושלים        

                                                                                                              

         

          הנדון: תוצאות פגישת מבקר המדינה עם שר הרווחה

          קיבלתי את מכתבו של מר בועז ענר, מ"מ מנכ"ל משרד מבקר המדינה בנושא הנ"ל מ-20 לנובמבר 2011.

          אני מודה למבקר המדינה שנתן הוראה לגורמים המוסמכים במשרדו לבדוק באופן מקיף ויסודי את הנושא של הוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחותיהם על ידי שירותי הרווחה. אני מקווה מאוד שכתוצאה מהבדיקה הנ"ל יתברר סוף סוף: מדוע שירותי הרווחה לא ממהרים להוציא ילדים ממשפחות שבהן ישנן הזנחת ילדים ואלימות כלפיהם ולעומת זאת מוציאם ילדים דווקא ממשפחות נורמטיביות הן של ילידי הארץ והן של עולים חדשים.  

          לאור כל הנ"ל, פגישה בין מבקר המדינה לבין שר הרווחה הייתה הכרחית. אציין בהקשר זה, שאני גם מודה מאוד לשר כחלון אתו כבר קיימתי מספר פגישות בנושא.

          אך לצערי הרב, תוצאות הפגישה כפי שהן מתוארות במכתבו של מר ענר אינן מספקות. ראשית כל, אני מזמן לא עוסקת בעולים – יוצאי בריה"מ בלבד. בשנים האחרונות התקבלו בלשכתי מאות פניות מעולים מאתיופיה וגם מילידי הארץ. שנית, הפתרון המוצא - "שיתוף מוליכי דעה במגזר יוצאי בריה"מ, מעין יצירת "נאמני רווחה" שיוכלו לסייע בפערי התרבות וכך ליצור יתר שיתוף, שקיפות ונראות" אינו פתרון מתאים וראוי מהסיבות הבאות:

1) לקהילת יוצאי בריה"מ אין מבנה קהילתי מסודר ואין גורמים שהם "מוליכי דעה במגזר" שיכולים להפוך ל"נאמני רווחה" עבורם, כמו רבנים בעדה החרדית או קייסים בקרב עולים מאתיופיה כפי שנטען במכתב. עולי בריה"מ זהים מבחינה זאת לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת בעולם המודרני, דהיינו כל משפחה ומשפחה עומדת בפני עצמה, מקבלת את ההחלטות לגבי דרך החיים שלה ודרכי גידול וחינוך של ילדיה לבד, ללא התייעצות עם "מוליכי דעה" כלשהם. לכן אין שום אפשרות ליצור "נאמני רווחה" בקרב יוצאי בריה"מ לשעבר שישחקו תפקיד של מתווכים בין העולים לבין שירותי הרווחה.

2) גם עבור קהילות בעלות מבנה קהילתי מסודר, אין זה פתרון יעיל. ההוכחה לכך: בין פניות רבות המגיעות ללשכתי ישנן גם פניות מעולי אתיופיה ומחרדים, דהיינו, במקרים רבים רבנים או קייסים אינם מסוגלים למלא את התפקיד של "נאמני רווחה" עבור בני קהילותיהם.

3) הסוגיה החשובה ביותר: הניסיון ליצור "נאמני רווחה" מקרב "מוליכי דעה" במגזר זה או אחר יוצרת רושם מטעה לגמרי, כאילו בעיה של הוצאת ילדים מהבית על ידי שירותי הרווחה היא בעיה שנוגעת אך ורק לקהילות מסוימות שקיים פער תרבותי בינן לבין כלל החברה הישראלית: עולים מארצות השונות שטרם הספיקו להיקלט באופן מלא בחברה הישראלית; השכבות החלשות או החרדים. אך בפועל, מדובר בבעיה הנוגעת לכלל החברה ולא רק לקהילות מסוימות. בשלושת השנים האחרונות התקבלו בלשכתי מאות תלונות על הוצאה לא מוצדקת של ילדים מהבית מילידי הארץ, אזרחים שניתן להגדירם כ"מלך הארץ", כולל אנשים משכילים שעובדים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי או במגזר הפרטי, קציני צה"ל בכירים בקבע וכו'. לא ייתכן שסכסוכים הנוצרים בין אזרחים אלה לבין שירותי הרווחה סביב הוצאת ילדיהם מהבית נוצרו בגלל "פערי תרבות" או בגלל העדר "נאמני רווחה". אציין בהקשר זה, שייסדתי את השדולה הפרלמנטארית בנושא: "המאבק כנגד הוצאת ילדים מהורים וממשפחות נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה" על פי יזמתם של ילדי הארץ, עמותות, חוגים אקדמאיים וארגוני זכיות האדם שפנו אליי.

          אין ספק שלא לא מדובר בפערי התרבות אלא ברמיסה גסה של זכויות הילדים וזכויות של משפחותיהם, כולל זכויות המשפחה הרחבה. הפתרון הנכון והיעיל – העברת חוקים המגינים על הזכויות האלה.

          לסיכום אציין, שבתקופת כהונתו של שר הרווחה הקודם יצחק הרצוג אף אחת מהצעות חוק בנושא שהוצעו על ידי ועל ידי חברי כנסת נוספים, לא אושרה אפילו בקריאה טרומית בגלל ששר תמך ללא עררן בתפיסה השגויה של בכירי משרדו המבוססת בין היתר על רעיון של "גישור על פערי התרבות". לאחר כניסתו של שר כחלון למשרד הרווחה והשירותים החברתיים אחת מהצעות החוק שלי עברה בקריאה טרומית וטרם הוכנה וקריאה ראשונה.  

שיהיה סוף שבוע מצוין לכולם!

מרינה

פניית חברי כנסת ישראל לברק אובמה בקריאה לשחרר את ג'ונתן פולארד.

בשבועיים האחרונים הובלתי מהלך שמטרתו להגביר את הלחץ על הממשל האמריקאי כדי להשיג מטרה חשובה לעם היהודי, והיא שחרורו של ג'ונתן פולארד שנמק בכלא כבר יותר מ- 26 שנים.

היום בבוקר שלחתי לנשיא ארה"ב ברק אובמה פנייה באנגלית ובעברית בבקשה לשחרורו של פולארד, עליה חתמו עשרה חברי כנסת משבע סיעות שונות. 

כמו כן, ביקשתי משגרירות ארה"ב פגישה עם השגריר, בה ישתתפו חברי הכנסת שחתמו על העצומה וכן השר מיכאל איתן שתומך במהלך, אך אינו יכול לחתום בשל היותו שר בממשלה. לצערי ח"כים ממרצ, העצמאות והמפלגות הערביות לא התנדבו לחתום. 

במכתב הסברתי שפדיון שבויים ופיקוח נפש מהווים מצווה עבור העם היהודי, שאנחנו כחברי כנסת נושאים באחריות על השגיאה של ממשלת ישראל שאפשרה לפולארד לרגל למענה ושעכשיו מבקשים לשחרר אותו משום שהוא כבר שילם מחיר כבד ביותר. 

כנבחרי הציבור, אשר מייצגים את רצון העם, אנו מחויבים לפעול למען המטרה החשובה הזו.