יום שישי, 2 בדצמבר 2011

סיכום השבוע החולף (27.11-2.12) בסימן "עצומה לשחרור פולארד"

שלום לקוראיי הנכבדים, להלן סיכום ארועי השבוע החולף!

הצעת חוק להרעת תנאי האסירים הביטחוניים
האם החגיגה הולכת להיפסק? 

השבוע התקיימו הכנות לקראת הגשתו לקריאה ראשונה של החוק שלי בנושא שינוי תנאי המאסר של הטרוריסטים היושבים בבתי הכלא הישראליים. הצעת החוק שלי צורפה להצעות החוק של חברי הכנסת אריה אלדד, דני דנון ויריב לוין. 
החוק כבר עבר בקריאה טרומית לפני זמן רב, ומפתיע שדווקא ממשלת ימין, שקוראת לעצמה לאומית, מעכבת את החוק ששם לעצמו למטרה להפסיק את החגיגה וההפקרות בבתי הכלא. החגיגה הזו כוללת אינספור ערוצי טלוויזיה, דמי קנטינה שמאפשרים רכישת מזון משובח. הם אפילו אופים בעצמם לחם באמצעות קמח שהם מקבלים. וכמובן יש את נושא שיחות הטלפון והאפשרות ללמוד לתואר ראשון, שני ושלישי!
בנאומי בועדה לענייני פנים הדגשתי שכאשר הענישה אינה מרתיעה - אין שום גורם מרתיע שמונע מאותם אנשים לעסוק בטרור, גם אחרי שהם משתחררים. דבר נוסף שהרתיח אותי הוא שבעוד שאסירים פליליים (ולא רוצחים) מחבר העמים נאלצים להתחנן על מנת לקבל עיתונים בשפה הרוסית - באותו הזמן, הרוצחים הנפשעים מקבלים עיתונים בערבית באופן חופשי. 
ההתנגדות העיקרית שאני שומעת מצד שירות בתי הסוהר היא שהם אינם זקוקים לחוקים שמחמירים את התנאים ושהם יכולים להתמודד עם כך באופן פנימי. לצערי, הניסיון של עשר השנים האחרונות מעיד על כך שהם מעדיפים שקט תעשייתי שבמהלכו התנאים אף משתפרים על פני מתן היחס הראוי לאותם רוצחים. הרושם שלי הוא שהממשלה ונציגיה לא רוצים לשנות את המצב, משום שהם לא מנהלים כרגע שום משא ומתן עם הפלסטינים שיכול לאזן צעד שכזה. 

האם ישראל ביתנו תתגייס למען הצעת החוק למעצר מפרי צו הגנה?

באופן מפתיע, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, המכהן כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, פנה אלי בבקשה שלא להעלות את החוק לבמת הכנסת, משום שישראל ביתנו תומכים בחוק ורוצים לקבל חופש הצבעה על מנת להצביע בעד חוק זה. אני מאוד מרוצה ושמחה על מהלך זה, שכן מדובר בחוק חשוב ביותר שיכול להציל לפחות שלוש נשים בשנה מרצח בעקבות הפרת צו הגנה. אציין שמושב החורף רק התחיל וכבר שלוש הצעות חוק שהצעתי מקבלות תמיכה מחלקים בקואליציה - באופן זה שר הרווחה משה כחלון מערער על התנגדות הממשלה להצעת החוק שלי למתן מענק לידה לסטודנטיות ותנאים משופרים. בנוסף, על הצעת החוק שלי לשיפור תנאי הפנסיה של מורים עולים, מערער השר יולי אדלשטיין. 

פגישה עם חברי קונגרס וסנאטורים ממדינות דרום אמריקה יחד עם יושבת ראש שדולת הידידות עם ארגנטינה, ח"כ פאינה קירשנבאום

נדחה הפריימריז לראשות מפלגת קדימה (ואני מאוימת בתביעת דיבה בסכום צנוע של 25 מיליון שקלים)
לאחר ישיבה רווית מתחים ולחצים ביום שני השבוע, הוחלט לדחות את הפריימריז לאחר מושב החורף. אני סבורה שזה מהלך נכון ביותר. במושב החורף עלינו להתרכז לא בניגוח אחד את השני, אלא בעשייה פרלמנטרית והתמודדות עם המדיניות הלא צודקת והלא חברתית של הממשלה. 
בזמן הדיון מספר אנשים הביעו את רצונם בפריימריז בפברואר-מרץ, כולל יושבת ראש הסיעה דליה איציק. עם זאת, כאשר נערכה ההצבעה והמתנגדים ראו כי קיים רוב לדחיית הפריימריז, הם יצאו מהחדר ורק דליה איציק נשארה (אך נמנעה ולא הצביעה נגד). שמחתי לראות שציפי עמדה איתן מול ההאשמות הכבדות שהוטחו בה. כפי שאמרתי לא פעם בעבר, היו טעויות בהתנהלות אך הנזק שפריימריז יגרמו גדול בהרבה מהתועלת. בהתמודדותה עד כה, ציפי הוכיחה שהיא עשויה מחומרים הנכונים עבור מנהיגה. 

כמו כן, השבוע התקיימה ועדת היגוי של קדימה בראשות צחי הנגבי בביתו של פעיל המפלגה חיים אלדד. היה מעניין ומועיל. 

בשולי הבלאגן שמתרחש בעקבות החקירה של אי הסדרים הכספיים במפלגת קדימה, קיבלתי איום בתביעת דיבה בסכום זעום של 25 מיליון שקל מעורכת הדין של גזבר המפלגה לשעבר, מר איציק חדד, שנמצא תחת חקירה בחשד לאי סדרים כספיים - לאחר שקרא את הדברים שרשמתי בבלוג הזה בשבוע שעבר.  עורך הדין המסור שלי, זאב פרבר, ענה במכתב שדבריי אינם מחדשים דבר ושהכל כבר נכתב בעיתונים. בנוסף, עורכת הדין הנכבדת שכחה כנראה שיש לי חסינות בדיוק למען מטרות אלו. 

פניית חברי הכנסת לנשיא ארה"ב ברק אובמה בבקשה לשחרר את פולארד
השבוע יזמתי פנייה של חברי כנסת מהסיעות השונות לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בבקשה לשחרר את פולארד. תוכלו לקרוא על כך בפירוט בפוסט הקודם שפרסמתי בבלוג! 

מבקר המדינה מתערב בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מביתם

במסגרת בדיקה שנערכת מזה מספר חודשים במשרד מבקר המדינה בנושא זה, מבקר המדינה נפגש עם שר הרווחה משה כחלון וקיבלתי לידיי במכתב את תוצאות הפגישה. 
בהסברים של משרד הרווחה שניתנו למבקר המדינה, נאמר שכל התלונות, הצרות ואי הנעימויות שמעלה הציבור הרוסי נובעות מ"פערים תרבותיים" ופערי שפה. אם לרוסים היו קייסים כמו שיש לעדה אתיופית או שייח'ים כפי שנהוג אצל הערבים, או אז הכל היה הרבה יותר פשוט. למשמע דברים אלה הייתי מחויבת להשיב למבקר המדינה ולשר כחלון, כי השקפה זו שגויה מהיסוד. אני מטפלת לא רק במגזר הרוסי אלא בכלל אזרחי ישראל, ושהבעיה אינה בפערים תרבותיים ופערי שפה אלא בכך שמתקיימת רמיסה של זכויות המשפחה והילד על ידי רשויות הרווחה. באותו הזמן, דווקא במשפחות בהן כן קיים הצורך להוציא באופן מיידי את הילדים - רשויות הרווחה נכשלות. 

מצרפת לעיונכם את ההתכתבויות בנושא: 

סיכום הפגישה במשרד מבקר המדינה:





































ולהלן תשובתי למשרד מבקר המדינה ולשר הרווחה כחלון:

‏29 נובמבר, 2011                                                                                 ‏ג' כסלו, תשע"ב
לכבוד                                                         לכבוד

השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס                שר משה כחלון

מבקר המדינה                                              משרד הרווחה והשירותים החברתיים                                                                                            

ירושלים                                                     ירושלים        
                                                                                                              
         
          הנדון: תוצאות פגישת מבקר המדינה עם שר הרווחה

          קיבלתי את מכתבו של מר בועז ענר, מ"מ מנכ"ל משרד מבקר המדינה בנושא הנ"ל מ-20 לנובמבר 2011.
          אני מודה למבקר המדינה שנתן הוראה לגורמים המוסמכים במשרדו לבדוק באופן מקיף ויסודי את הנושא של הוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחותיהם על ידי שירותי הרווחה. אני מקווה מאוד שכתוצאה מהבדיקה הנ"ל יתברר סוף סוף: מדוע שירותי הרווחה לא ממהרים להוציא ילדים ממשפחות שבהן ישנן הזנחת ילדים ואלימות כלפיהם ולעומת זאת מוציאם ילדים דווקא ממשפחות נורמטיביות הן של ילידי הארץ והן של עולים חדשים.  
          לאור כל הנ"ל, פגישה בין מבקר המדינה לבין שר הרווחה הייתה הכרחית. אציין בהקשר זה, שאני גם מודה מאוד לשר כחלון אתו כבר קיימתי מספר פגישות בנושא.
          אך לצערי הרב, תוצאות הפגישה כפי שהן מתוארות במכתבו של מר ענר אינן מספקות. ראשית כל, אני מזמן לא עוסקת בעולים – יוצאי בריה"מ בלבד. בשנים האחרונות התקבלו בלשכתי מאות פניות מעולים מאתיופיה וגם מילידי הארץ. שנית, הפתרון המוצא - "שיתוף מוליכי דעה במגזר יוצאי בריה"מ, מעין יצירת "נאמני רווחה" שיוכלו לסייע בפערי התרבות וכך ליצור יתר שיתוף, שקיפות ונראות" אינו פתרון מתאים וראוי מהסיבות הבאות:
1) לקהילת יוצאי בריה"מ אין מבנה קהילתי מסודר ואין גורמים שהם "מוליכי דעה במגזר" שיכולים להפוך ל"נאמני רווחה" עבורם, כמו רבנים בעדה החרדית או קייסים בקרב עולים מאתיופיה כפי שנטען במכתב. עולי בריה"מ זהים מבחינה זאת לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת בעולם המודרני, דהיינו כל משפחה ומשפחה עומדת בפני עצמה, מקבלת את ההחלטות לגבי דרך החיים שלה ודרכי גידול וחינוך של ילדיה לבד, ללא התייעצות עם "מוליכי דעה" כלשהם. לכן אין שום אפשרות ליצור "נאמני רווחה" בקרב יוצאי בריה"מ לשעבר שישחקו תפקיד של מתווכים בין העולים לבין שירותי הרווחה.
2) גם עבור קהילות בעלות מבנה קהילתי מסודר, אין זה פתרון יעיל. ההוכחה לכך: בין פניות רבות המגיעות ללשכתי ישנן גם פניות מעולי אתיופיה ומחרדים, דהיינו, במקרים רבים רבנים או קייסים אינם מסוגלים למלא את התפקיד של "נאמני רווחה" עבור בני קהילותיהם.

3) הסוגיה החשובה ביותר: הניסיון ליצור "נאמני רווחה" מקרב "מוליכי דעה" במגזר זה או אחר יוצרת רושם מטעה לגמרי, כאילו בעיה של הוצאת ילדים מהבית על ידי שירותי הרווחה היא בעיה שנוגעת אך ורק לקהילות מסוימות שקיים פער תרבותי בינן לבין כלל החברה הישראלית: עולים מארצות השונות שטרם הספיקו להיקלט באופן מלא בחברה הישראלית; השכבות החלשות או החרדים. אך בפועל, מדובר בבעיה הנוגעת לכלל החברה ולא רק לקהילות מסוימות. בשלושת השנים האחרונות התקבלו בלשכתי מאות תלונות על הוצאה לא מוצדקת של ילדים מהבית מילידי הארץ, אזרחים שניתן להגדירם כ"מלך הארץ", כולל אנשים משכילים שעובדים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי או במגזר הפרטי, קציני צה"ל בכירים בקבע וכו'. לא ייתכן שסכסוכים הנוצרים בין אזרחים אלה לבין שירותי הרווחה סביב הוצאת ילדיהם מהבית נוצרו בגלל "פערי תרבות" או בגלל העדר "נאמני רווחה". אציין בהקשר זה, שייסדתי את השדולה הפרלמנטארית בנושא: "המאבק כנגד הוצאת ילדים מהורים וממשפחות נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה" על פי יזמתם של ילדי הארץ, עמותות, חוגים אקדמאיים וארגוני זכיות האדם שפנו אליי.
          אין ספק שלא לא מדובר בפערי התרבות אלא ברמיסה גסה של זכויות הילדים וזכויות של משפחותיהם, כולל זכויות המשפחה הרחבה. הפתרון הנכון והיעיל – העברת חוקים המגינים על הזכויות האלה.
          לסיכום אציין, שבתקופת כהונתו של שר הרווחה הקודם יצחק הרצוג אף אחת מהצעות חוק בנושא שהוצעו על ידי ועל ידי חברי כנסת נוספים, לא אושרה אפילו בקריאה טרומית בגלל ששר תמך ללא עררן בתפיסה השגויה של בכירי משרדו המבוססת בין היתר על רעיון של "גישור על פערי התרבות". לאחר כניסתו של שר כחלון למשרד הרווחה והשירותים החברתיים אחת מהצעות החוק שלי עברה בקריאה טרומית וטרם הוכנה וקריאה ראשונה.  


שיהיה סוף שבוע מצוין לכולם!
מרינה

אין תגובות:

פרסום תגובה